אהבתי לכרובית ידועה בקרב מכריי ובני משפחתי. בדרך כלל אני מגישה אותה כמו פרח לשולחן - שלמה, עגולה ונשענת על גבעולה, אחרי ציפוי ואפייה שהופכים אותה ליפהפייה, פריכה ושזופה. לפעמים היא מוגשת כסלט טרי ורענן – או אז מפצלים אותה לפרחים קטנטנים ומתבלים בעשבי תיבול, מיץ לימון ושמן זית. במקרים אחרים היא נכנסת לתוך מאפה או פשטידה.
1 כרובית גדולה מפוצלת לפרחים בגודל בינוני או קטן
בוחרים היטב את הכרובית ומשרים במי מלח ומעט חומץ. מפצלים לפרחים. יש להיזהר מבישול יתר של הכרובית טרם הטיגון, כדי שלא תהפוך רכה מדי. לבלילה אפשר להשתמש בפירורי לחם, קמח רגיל או קמח מצה, ואליהם להוסיף 3־2 כפות גרגירי שומשום או שתי כפות קורנפלקס גרוס. את הכרובית אפשר לתבל בכל תבלין שאוהבים. הקפידו על טיגון בשמן חם ולא חם מאוד. אף על פי שניתן לטגן בשמן רדוד, אני מעדיפה לטגן את פרחי הכרובית בשמן עמוק.
הרוטב יכול להשתנות בהתאם לטעמכם: רוטב חמוץ־מתוק, אפשר להוסיף טחינה או מעט סילאן. אפשר להכניס בין הפרחים מעט גבינה קשה, לפזר מעט אגוזים גרוסים או פירורי לחם. זה המקום להיות יצירתיים.
התרעות פיקוד העורף