סוף השבוע עבורי הוא זמן מאוד מיוחד. כל השבוע אנו טרודים בעבודה ובמחויבויות, ולקראת סוף השבוע יש מין דריכות שונה, אחרת. הלב מתחיל להתכוון לשקט שעוד רגע כאן, אשר יופר בצחוק של הבנים שחוזרים הביתה ובדיבורים של החברים שבאים לבקר, כי לא מספיקים להתראות במהלך השבוע.
אני נערכת קצת אחרת לשבת, משתדלת להכין מטעמים אהובים על בני משפחתי וטורחת בהכנת מאכלים מסוימים שאני יודעת שממש ישמחו אותם. השבוע בחרתי שלושה מתכונים כאלה: לחמניות, מנה עיקרית של עוף ותפוחי אדמה ועוגה לקינוח.
אני נוהגת להכין לחם לכל ארוחת שבת. לפעמים זה יהיה לחם עם ירקות ועשבי תיבול, לפעמים חלה שצורת הקליעה שלה שונה ולפעמים לחמניות. גם בצורת הלחמניות אני מגוונת, הפעם בחרתי בלחמניות עגולות ומעוצבות.
המטבח הפרטי שלי כל הזמן נמצא בפעולה. מעבר להכנת מאכלים למשפחה, הוא משמש לבדיקה ולפיתוח של מתכונים, לניסוי מוצרים חדשים ועוד. יש כמה מאכלים שחוזרים על עצמם במטבח שוב ושוב, אחד מהם הוא עוף ותפוחי אדמה שאותו הילדים שלי אוהבים במיוחד.
זו אומנם מנה בסיסית, שהחומרים בה זמינים ופשוטים, אך יש לה סוד, פטנט להצלחה. נוסף לאהבה מבני המשפחה, המנה הזאת זקוקה לבישול ממושך בתנור, שהופך את העוף לקריספי ואת תפוחי האדמה לרכים ונימוחים.
משום שהמנה דורשת בילוי ממושך בתנור לריכוך ושיזוף, אני נוהגת להכינה מיד אחרי אפיית הלחמניות והעוגה. אני מכניסה את התבנית עם העוף ותפוחי האדמה לתנור ומכוונת לחום נמוך, כמעט חום של פלטה, ונותנת לו לשהות שם לפחות שעתיים וחצי.
המתכון השלישי הוא ל"ספרה" - עוגת סולת רכה, ספוגה בסירופ מתוק וריחני עם מי ורדים, שמוכרת מהמטבח הטריפוליטאי. יש לה גרסאות שונות, וכמו שאתם כבר מכירים אותי, הבאתי כאן את הגרסה הקלה והמהירה.