יש כאלה שעשירים בעשבי תיבול ויש בעלי תיבול עדין אשר לא משתלט על חומר הגלם המרכזי. מרקם המרק מתקבל מטכניקת ההכנה: יש מרקים אשר נטחנים על כל תכולתם ויש מרקים שבהם הירקות או הפירות נחתכים לפיסות קטנטנות. המרקם של המרק הקר והסמיכות שלו מתקבלים הודות לתוספת הנוזלית: מים, חלב, יוגורט, גבינה, יין ועוד.
את המרקים הללו חייבים להגיש כשהם קרים ורצוי אפילו קרים מאוד. לכן לא פעם מגישים אותם עם קוביות קרח או גורסים את הקרח כמו לגרניטה ומוסיפים לצלחת המרק כף קרח גרוס, השומר על הקור של הנוזל.
בחרתי במרק גספאצ’ו, שהוא המפורסם מכל המרקים הקרים. תמצאו המון גרסאות להכנתו. הוא מכיל לחם ישן, עגבניות בשלות, שום, שמן זית וחומץ. גם צורת ההגשה משתנה, וזאת לפי האזור שבו הוא מוגש. לפעמים מגישים את המרק עם מעט ירקות או עם קוביות קטנטנות של ביצה קשה, מלפפונים, בצל אדום, פלפל אדום וקרוטונים. לפעמים הוא מוגש עם תוספת של פלפלים חריפים, שמקנים לו חריפות נעימה. אבל המתכון המקורי הוא פשוט לחם, מים, עגבניות, שום, חומץ וטיפה מלח.
הגישו מרק קר בימים חמים. זו דרך מרעננת לצנן את הגוף כשהמעלות מטפסות לגבהים חדשים.
מרק עגבניות/גספאצ’ו
טיפסקל
הקפידו לטעום את המרק לפני ההגשה ותקנו את טעמו לפי ההעדפות שלכם. אם אתם מעדיפים חמיצות הוסיפו עוד קצת מיץ לימון ובמקרה הצורך הדגישו תבלין כזה או אחר. זאת משום שכשהירק קר טעמו מעט שונה ולפעמים אפילו מפתיע.