בעוד ימים ספורים נציין את תשעה באב. עם תום הצום יסתיימו עשרת הימים שבהם נהוג לא לאכול בשר. במטבח התוניסאי, האלג'יראי והטריפוליטאי נוהגים בסיום הצום להגיש תבשיל פתיתים עם נקניקיות מרגז תוצרת בית. את הפתיתים והנקניקיות מכינים מראש, משום שהם דורשים ייבוש. את הפתיתים (שנקראים גם חללם או דווידה) מפזרים על מגשים או על יריעות בד, ואת הנקניקיות תולים לייבוש.
אני זוכרת איך אמי אסתר ז״ל הייתה מכינה את הנקניקיות. היא הייתה מנקה את המעי ובמקביל מכינה את מלית הבשר הפיקנטית, לשה אותה היטב, טועמת ומתקנת את התיבול שוב ושוב, עד שהייתה מרוצה כשהגיעה לטעם ולחריפות הנכונים. אז הייתה מתיישבת לצד השולחן הקטן במטבח כשקערת הבשר לפניה ולצדה המעיים הנקיים, נוטלת ביד אחת את רצועת המעי, מצמידה את הקְמָע (המשפך) לפתח המעי ודוחסת דרכו את עיסת הבשר המתובלת.
עבודת הידיים שילבה עדינות וזריזות: יד אחת דוחסת והשנייה מעצבת, ומיד הרצועות נערמו בקערה. הייתי יושבת ומביטה בהשתאות במלאכתה הזריזה של אמי. כיום, לשמחתי, אפשר לקנות אצל הקצב מעיים למילוי, נקיים ושמורים במלח גס.
התרעות פיקוד העורף