אני זוכרת היטב את צעדיי הראשונים באפייה. שלא בדומה לבישול, כאן נדרשתי לדיוק מרבי בכל שלב ושלב. כאן אין קיצורי דרך או דילוגים. אפייה דורשת דיוק, הקפדה, חישוב וגם הכרה של סוגי בצק שונים. ככל שלמדתי טכניקות להכנת בצקים, תוצאות האפייה שלי השתפרו. סוג בצק שנתפס כמורכב ומסורבל, כזה הדורש עבודה רבה ובעיקר מיומנות מקצועית, הוא בצק העלים.
זהו בצק בסיסי המקפל בתוכו כמות מכובדת של חמאה. טכניקה של רידוד וקיפול שוב ושוב יוצרת בו את השכבות הדקיקות שמופרדות זו מזו בשומן (החמאה). בצק העלים בנוי מעלעלי בצק שנפתחים באפייה כאקורדיון או מניפה. בעיקרון, זהו בצק המורכב מחומרים פשוטים: קמח, מלח, שומן ומים. אבל טכניקת הכנתו מורכבת. אם יודעים להכינו נכון, הוא אחד הבצקים הנפלאים ביותר לאפייה.
לא תמיד יש זמן להכין בצקים שונים, ולכן נפוצים כל כך הבצקים המוכנים. אף שאני מכינה את הבצק בעצמי, אני מקפידה להחזיק במקפיא הביתי כמה סוגי בצק מוכנים כמו פילו, פילאס ועלים. בצקים מוכנים חוסכים זמן ומקצרים תהליכי עבודה. פשוט שולפים אותם מהמקפיא, מכינים מלית בהתאם, מעצבים ואופים.
בחרתי להציע לכם להכין עם הילדים עוגיות מבצק עלים המוכרות כעוגיות משקפיים או אוזניים. אין פשוט וטעים יותר מעוגיות אלה. אנחנו צריכים רק בצק עלים וסוכר, ואם רוצים לגוון, אפשר להוסיף לסוכר מעט סוכר וניל או קינמון, או להשתמש בסוכר חום במקום בסוכר לבן. היופי בהכנת העוגיות האלה הוא שהילדים יכולים בקלות לעשות זאת. עם זאת, חשוב להקפיד על האפייה כי לפעמים הסוכר מתקרמל ומשחים לפני שתהליך האפייה מושלם, ואז הסוכר נעשה מר וכהה מדי. לכן, אל תסתפקו בזמן המצוין במתכון להכנת העוגיות, אלא עשו להן "בייביסיטר" ובדקו שוב ושוב.