כעבור מספר דקות דלת הכניסה נפתחה לרווחה. ערימת תלתלים זהובים מתנופפים לכל עבר ואישתר, לבושה בסוג של כפתן מעוטר ברקמה מוזהבת, שלו היא קוראת "סתם בגד של בית", בחיוך ענק שנסוך על פניה ועם התנצלות חמה, הזמינה אותי לביתה החמים.
בעודנו מנהלות שיחת היכרות קלילה, היא מכוונת אותי אל המטבח. פותחת מכסים של סירים, מציצה לתוכם ומזמינה אותי ליהנות מניחוחות הקינמון ומתיקות הדבש. שולפת תבניות מלאות מטעמים מהמקרר ומהתנור, כשהיא מסבירה על המאכלים שהכינה לכבודי ולכבוד המדור. ערימת המפות והכלים שהונחו על שולחן האוכל הבהירו לי שהיא גם חשבה על הגשת המנות.
אישתר, אמא לתאומים בני 18, זכתה להצלחה גדולה באירופה ובמדינות ערב בזכות סגנון מוזיקלי ייחודי שמערב פופ, מוזיקה מזרחית, ספרדית, פלמנקו והשפעות של מוזיקה ערבית וצרפתית. במוזיקה שלה היא מהווה גשר בין תרבויות שונות, יהודית וערבית, מערב ומזרח, בין היתר הודות לעובדה שהיא - כדוברת עברית, ערבית, ספרדית, צרפתית ואנגלית - משלבת בין שפות שונות בשיריה בצורה הרמונית.
"רק שתדעי, פסקל", היא אומרת לי, "אם לא הייתי זמרת, אז הייתי מאסטר שף". אצלה בבית לא אוכלים מתוקים, והיא מקפידה על תזונה נטולת גלוטן ומטבח כשר. היא אוהבת לבשל מאכלים מהמטבח המרוקאי שעליו גדלה. בשהות רבת־השנים בצרפת נחשפה לטעמים נוספים ממטבחי צפון אפריקה, בהם התוניסאי והאלג'יראי וכמובן גם לטעמים המורכבים של המטבח הצרפתי. דרך הבישול במטבח הפרטי שלה אישתר יוצרת קשר בין תרבויות, בדיוק כמו שהיא יוצרת בשירתה, מנסה תמיד לאחד ולגשר בין זרמים ותרבויות.
"פסקל, את תוניסאית, נכון?", היא שואלת וכשאני עונה בחיוב, היא אומרת: "את צריכה לטעום את הסושי פריקסה שלי". "איך זה אפשרי", אני תוהה, והיא צוחקת בקול. "אפשר", היא אומרת, "מניחים על האצה לסושי את האורז המבושל ועליו מסדרים את התוספות של הפריקסה: הריסה, ביצה, טונה ולימון כבוש. מהדקים, מגלגלים ופורסים. תנסי ותברכי אותי".
הפעם לא הכנו יחד סושי פריקסה, במקום זאת אישתר הגישה צלי מנתח שנקרא "מסדר חיילים", שאותו רוכשים ממעדניות המתמחות במוצרים מצרפת; פסטייה פרגית, מנה מהמטבח המרוקאי עם טוויסט יווני; פטה כבד עוף ברולה ואגסים ביין; ו"טנזייה בהפתעה", מנה מהמטבח הצפון־אפריקאי, הפעם ללא בשר. את התמרים הממולאים אישתר מגישה ליד הפסטייה, אבל לחלופין הם יכולים להיות מנת הקינוח שלכם בארוחת החג, ובתפילה לשנה טובה ומתוקה ולהחזרת כל החטופים.
צלי "מסדר חיילים"
מושחים את הנתח בשמן זית ומיץ לימון, בוזקים עליו פלפל לבן ומלח גס ומעסים אותו היטב. מניחים את הנתח בתבנית גבוהה, מניחים משני הצדדים את ראשי השום השלמים ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום גבוה (220 מעלות). צולים במשך חצי שעה.
פטה כבד עוף ברולה ואגסים ביין
טוחנים במעבד מזון את הכבד והביצים. מוסיפים את התבלינים, שמנת הסויה והיין ומערבלים לעיסה חלקה. משמנים ב"מחמאה" מומסת את תבניות הקוקוטים ומחלקים את עיסת הכבדים לקוקוטים באופן שווה. מסדרים אותם בתבנית אפייה עם דפנות גבוהות ויוצקים מים לתבנית עד ל־¾ מגובה הקוקוטים. אופים במשך שעה בתנור שחומם מראש לחום נמוך (70־60 מעלות). מוציאים ומצננים במקרר לשעתיים.
פסטייה פרגית בעיצוב שבלול יווני
מוסיפים את הפטרוזיליה והכוסברה, מערבבים ומכסים את המחבת. מבשלים על להבה בינונית 20־15 דקות, עד שנתחי הפרגיות מוכנים. מוציאים את הנתחים לקערה נפרדת וממשיכים לבשל את הבצלים והירק, עד שהם משחימים. רצוי לערבב מדי פעם ולהשגיח על מנת שלא ייחרכו. מוסיפים את הסוכר החום והדבש, מערבבים ומסירים מהלהבה.
במחבת נפרדת מחממים את שמן הזית ומטגנים את השקדים המבושלים עד להזהבה. מצננים היטב. טוחנים את השקדים המטוגנים יחד עם הקינמון ואבקת הסוכר. מוסיפים אל תערובת הפרגיות ומערבבים היטב.
על משטח עבודה מניחים עלה פילו. מברישים אותו בשמן, מסדרים עליו עלה נוסף ומברישים אף אותו בשמן. מניחים לרוחב העלה מתערובת הבצל והפרגיות, בוזקים מעט אבקת סוכר ומקפלים את העלים משני הצדדים על המלית. מגלגלים לגלילה תוך הידוק, מהצד הקרוב אליכם אל הצד המרוחק מכם. מקפלים את הגלילה לשבלול בגודל בינוני. בדרך זו מכינים את שאר העלים.
טנזייה בהפתעה / תמרים ממולאים בפירות מיובשים
מוסיפים את הסוכר ומחצית מכמות הסילאן. מוסיפים את היין ושתי כפות דבש, מערבבים ומבשלים עד שהיין נספג היטב ואין עוד נוזלים במחבת. מכבים ומצננים.