כשנכנסים לחנות ממתקים מופתעים מהצבעוניות של שלל סוגי הסוכריות בכל הגדלים, הצורות והגוונים. כולן נשקפות מבעד לקופסאות שקופות, שלהן דלת פתיחה דמוית מגלשה שעליה גולשות הסוכריות החוצה ברגע שהיא נפתחת. השפע הססגוני בחנות כזו מחזיר אותי באחת לילדותי, וליתר דיוק, לממתקי ילדותי.
אלה לא הובאו ארצה מארצות הנכר, לא חולצו מעטיפות מרשרשות וצבעוניות ולא נשלפו מתיבות מעניינות. הם פשוט שכבו בתוך קופסאות פלסטיק או פח בעלות מכסה סגירה הרמטי, שתמיד היה נראה שלמוכר לוקח זמן רב לפתוח.
היו גם הממתקים שסודרו שורות־שורות בקופסאות קרטון: גלילי קוקוס, חלביצה, מרשמלו, סוכריות שוקולד, מרמלדות ועוד. כולם הוכנו בארץ, במפעלים משפחתיים קטנים. הם היו פחות נוצצים, והמבחר היה קטן, אך לממתקים האלה הייתה נוכחות משמעותית, חבוקה במתיקות הסוכר ובעיקר בתמימות של ילדות.
בחרתי להציע לכם לנסות להכין עבור ילדיכם גלילי קוקוס ורוד – הממתק האהוב עליי מילדותי. נגיסה ברצועות הוורודות המנוקדות בפתיתי קוקוס חושפת מלית לבנה, נימוחה, מתוקה וטעימה. והשילוב בין צבעי הלבן והוורוד יוצר אפקט מיוחד.
התרעות פיקוד העורף