כל מי שעוקב אחר המדור שלי לאורך השנים בוודאי יודע עד כמה אני אוהבת את החגים שלנו. לכל חג אני נערכת מראש, מתרגשת ומתכננת כל מנה וכל תוספת. מנסה לגוון ולשדרג מנות מסורתיות ומקפידה לשלב בשולחן החג גם מטעמים חדשים שמפתיעים את בני המשפחה.
אחרי כשלוש שנים מורכבות וקשות מאוד, אני מודה שקשה לי לחגוג את החגים כהרגלי, אף שאני מתאמצת ומשתדלת. כמו אצל משפחות רבות, גם אצלי הבנים מגויסים בסבבים, כך שהחגים איבדו מיופיים, והחדווה והשמחה התפוגגו. למרות זאת אני משתדלת לגרש מחשבות טורדניות ונאחזת בטוב. מנסה בכל הכוח להיכנס למטבח וליצור מאכלים שיפצו במקצת על כל הכאוס מסביב.
השבוע בחרתי להציע לכם שני מתכונים להכנת חרוסת. אצלנו בבית אי אפשר בלעדיה, וילדיי קוראים לה "המתוק של פסח". החרוסת, עיסה כהה ומתוקה, עשירה בתמרים ופירות מיובשים, היא אחד הסמלים החשובים של ליל הסדר, אחד הנימוקים למנהג אכילתה הוא הדמיון שבינה לבין הטיט שממנו הכינו אבותינו את הלבנים כשהיו עבדים במצרים. ככל שהעמקתי בחקר המטעמים ממטבחי עדות ישראל, למדתי שלחרוסת מגוון גרסאות, כל עדה והחרוסת שלה. הפעם בחרתי להציע לכם חרוסת מהמטבח האשכנזי ואת החרוסת שלי, שמשלבת מספר גרסאות הכנה.
בשנים האחרונות אני מכינה במטבח הביתי שלי לחמים נפלאים כשרים לפסח, ומתכונים להכנתם הובאו לא פעם במדור. השנה בחרתי לחזור אל הלחמניות הפשוטות, המסורתיות, שעשויות מקמח מצה. יש להן הנראות והמרקם של לחמניות רגילות, אם כי הן אינן גבוהות במיוחד. אפשר להוסיף להן שומשום ואפשר בלעדיו, לפי בחירתכם.
את ארוחת החג אצלנו פותח מרק עוף עשיר עם קניידלך. מרק עוף, הידוע כאוכל מנחם והפניצילין של האמא היהודייה מכל התפוצות, משתנה ממטבח אחד לשני, אבל הבסיס נשאר אותו דבר: עוף, ירק, עשבי תיבול, בישול ממושך והמון-המון אהבה. בפסח נוהגים להגיש אותו עם קניידלך, שגם לו גרסאות שונות. יש המערבבים ביצים שלמות ויש מי שמקציפים את החלבונים כדי לקבל מרקם אוורירי.
הגרסה שלפניכם היא האהובה עליי ביותר: בחרתי להציע לכם לשלב בקניידלך אגוזים ועשבי תיבול, צילמתי עבורכם את הגרסה הרגילה ואת הגרסה עם התוספות כדי שתחליטו איזו מהן תכינו השנה.
בארוחת החג אני תמיד משלבת סלט שאותו אני מכינה ברגע האחרון. השנה בחרתי בסלט כרובית עם עשבי תיבול, פיסטוקים ומשמשים. את הפירות המיובשים אפשר לשנות לפי טעמכם וזמינותם במזווה שלכם. אחד הכללים הכי חשובים בהכנת סלט, שעליו אני מקפידה תמיד, הוא הכנת הרוטב בנפרד. כך אני שומרת על רעננות הסלט עד שמסיימים לקרוא בהגדה ומתחילים את הארוחה.
וכמובן, אי אפשר לסיים את המדור לחג ללא מתכון להכנת עוגה חגיגית. מרפרטואר המתכונים העשיר שלי לחג בחרתי בעוגת מוס ללא אפייה, עשירה באגוזים, שוקולד ושמנת (ויש גרסת פרווה). הכנתה אינה מורכבת או מסובכת, והיא עושה המון רושם - בדיוק מה שצריך בערב החג.
מוסיפים את הגזרים, הבצל, שורשי הפטרוזיליה והסלרי, גבעולי הסלרי ומעט מלח ופלפל. מערבבים ומבשלים כשעה וחצי. מנקים שוב שומן וקצף ומוסיפים את הפטרוזיליה והשמיר. מבשלים כ-10 דקות ומסננים את המרק. שומרים את נתחי העוף שרוצים להגיש ואת הגזרים.
ממלאים מים בסיר, עד כ-¾ מגובהו, ומביאים לרתיחה. נוטלים בכף מהתערובת המוכנה ויוצרים כדורים בקוטר 5-4 ס"מ בידיים רטובות. מטילים את הכופתאות למים הרותחים. מבשלים 20-30 דקות בסיר מכוסה. מסננים ומגישים כתוספת למרק העוף.
התרעות פיקוד העורף