זה מספר שבועות אני פוגשת את הפירות המיובשים, כשהם מוכנים כבר לט"ו בשבט, בין שהם עטופים וארוזים ובין שהם נערמים בערימות גדולות בשווקים. כשמתקרבים לדוכנים, מבחינים בשני סוגי פירות מיובשים:
הראשונים - והבולטים - הם אלו שעברו תהליך ייבוש עם חיזוק של סוכר. רובם עברו תהליכי שימור על ידי עישון באמצעות גופרית, המגינה על הפירות מפני קלקול, מחזקת את צבעם הטבעי ומקנה להם את הגוון הזוהר והבוהק האופייני להם. הגופרית הזו, אגב, היא הסיבה לכך שמאוד חשוב לשטוף ולנגב היטב את הפירות המיובשים לפני אכילתם.