בכל עיר יש את הכתובת הקבועה, זו שמלווה את התושבים כבר שנים ושומרת על הטעם המקומי. בנהריה זו שווארמת דומינו לוסקי - שווארמה שמחזיקה מסורת משפחתית, מתכון סודי והרבה נדיבות בלב.
העיר נהריה אולי אינה שוקקת כפי שהייתה פעם. רחוב הגעתון המרכזי כבר לא מלא חיים כמו בימי הזוהר שלו, אבל הוא עדיין משמר נקודות עוגן שמזכירות למה שווה לעצור כאן. אחת מהן היא דומינו לוסקי, מקום כשר שמושך אליו נאמנים ותיקים וגם סקרנים מזדמנים, שמגיעים כדי לטעום שווארמה שנחשבת כבר שנים לאגדה מקומית.
נכנסתי והתייצבתי מול השיפוד, בחרתי דווקא בהודו - בשר שקיבל כאן טיפול מיוחד. הפרוסות הזהובות נחתכות דק ונעטפות בפיתה חמה עם סלטים שונים וסלט עגבניות חריף ששדרג את המנה. כבר בביס הראשון מתפרץ התיבול - שילוב של ארומה מעושנת עם חריפות עדינה ותערובת סודית שמלווה את המקום עוד מהימים שפרוספר לוסקי חתך פה מנות. המנה נדיבה ועסיסית, מאוזנת בדיוק: לא שמנונית מדי, לא יבשה, כזו שגורמת לך לרצות עוד ביס ועוד אחד.
שווארמת דומינו לוסקי אינו רק עסק, אלא סיפור משפחתי. פרוספר לוסקי היה האיש שיצר את התיבול המיוחד והפך את השווארמה למותג מקומי. עם השנים נכנס לתמונה שי מלול שהתחיל כעובד במקום עבר לנהל את העסק, למד את הנוסחה, ועם הזמן הפך לשותף. ההמשכיות הזו שומרת על הטעם הקלאסי, ובו בזמן מזרימה דם חדש למקום.
המחירים: פיתה ב־49 ש”ח, לאפה ב־57 ש”ח, מגש אישי ב־65 ש”ח ומגש משפחתי נדיב ב־160 ש”ח. כשמסתכלים על האיכות, הגודל והיד הנדיבה קשה באמת להתלונן. לצד השווארמה מגישים כאן גם פלאפל מצוין, קריספי מבחוץ ורך מבפנים, תוספת שמעניקה למקום עוד סיבה לחזור.
מה שבולט כאן במיוחד זו הנדיבות כלפי הקהילה. לא פעם חייל שעובר ברחוב מוזמן פנימה לקבל מנה חמה על חשבון הבית. זו אינה גאווה עסקית - אנשי דומינו לוסקי אפילו לא אוהבים לדבר על כך. מבחינתם זה חלק טבעי מהדרך שבה הם מנהלים את המקום - צניעות וערכים לצד אוכל טוב.
נהריה אולי לא עיר סואנת, אבל דווקא בשל כך מקומות ותיקים כמו דומינו לוסקי הופכים לסמלים מקומיים. הם שומרים על חוט של המשכיות, על טעם מוכר ומרגיע, ומחזיקים בזהות של עיר שנמצאת תמיד על קו התפר בין ים לגליל.
אחרי שאכלתי את מנת ההודו, הבנתי למה המוסד הזה ממשיך לשמור על שמו. זו לא רק שווארמה טובה, זו חוויה שמחברת בין מסורת לטעם, בין אנשים לעיר. בחמש דקות במרכז בגעתון כבר סיפרו לי לפחות חמישה אנשים על נפלאות שי מלול משווארמת דומינו לוסקי, אחרי שטעמתי הבנתי למה שמו הולך לפניו.