זהו לא חדר אוכל של מלון יוקרתי, אלא בועה אלגנטית של דיוק, טעם וסדר. התקרה הגבוהה, התאורה הרכה, רהיטי העץ המבהיקים והמפות הלבנות, בחלל מעוצב ששואב השראה מסגנון האר דקו ומשלב בו מודרניזם - כולם מרמזים על מסעדה שמציעה לא רק אוכל, אלא דרך חיים: שקטה, אלגנטית, אירופית. גם המלצרים, בבגדים לבנים ומגוהצים, נעים בחן מאופק שמאפיין מסעדות גדולות באמת.
התחלנו במנה שהפתיעה אותנו – תירס (56 שקלים). מי מגיש תירס כמנה ראשונה? מה כבר אפשר לחדש במנה כזו? אלא שהתירס האורגני של אלנה מוגש עם צ’ילי ירוק, עשבי תיבול, צנוברים וליים, והוא מצליח לעורר טעמים חדשים בדגן המתקתק: הוא קשיח במידה המעידה על טריות ניכרת, מתיקותו הטבעית מקבלת תוספת של זעתר (ניחוח של המזרח התיכון, קליל אך נוכח), הליים מביא לו חמצמצות חיה שמאזנת את המתיקות והצנוברים מוסיפים פריכות נעימה. זו הגשה חכמה, שמביעה תפיסה קולינרית עדכנית.
טרטר טונה מתומחר גבוה, אולי מוגזם – 92 שקלים. כאן המנה נוגעת בקלאסיקה אך הופכת אותה בתחכום מודרני. טרטר הטונה, רך ומעודן, מוגש על שתי פיסות קטנות של בריוש קלוי עם איולי מקומי ונגיעות צ’ילי. גם "ליטל ג’אם" עלולה להיתפס כמוגזמת, לפחות במחירה (78 שקלים): צלחת של חסה צלויה בחמאה חומה המשדרת עומק אגוזי־קרמלי, ועליה גבינת המאירי שמחברת מיד לאזור הגליל. השקדים הקלויים תורמים קראנץ’ ומשלימים את המבנה. טעים? בהחלט. שווה את המחיר? פחות. אהבנו את פיצטה זוקיני (62 שקלים): בצק דקיק ומתפצח משמש במה לירק קליל כזוקיני ולרוטב ישראלי: יוגורט סמיך, סומק וזעתר.
אמנות הטיגון
עכשיו, כשהקיץ נגמר ואפשר סוף־סוף לשחרר את החגורה בלי ייסורי מצפון, זה הזמן לארוחת שחיתות. בדיוק ברגע הנכון, “לאקי צ’יקן" פתחו סניף חדש בתל אביב, וכבר עכשיו אפשר לומר בוודאות: יש לנו שחקן חדש ברשימת ההעדפות למשלוחים. מותג העוף, שצבר עדת מעריצים פנאטיים בזכות הטיגון הכפול, הצליח לגרום לכל בני המשפחה לאהוב את המשלוח.
הטיגון הוא אמנות בפני עצמה בלאקי צ’יקן. הכל פריך, אבל באמת פריך – כל ביס נשמע היטב. הקראנצ’יות היא סוד הקסם שיגרום לכם לרצות עוד ביס ועוד ביס. העוף, שמושרה ומטופל 24 שעות, רך ועסיסי מבפנים ועטוף בציפוי ממכר של חמישה סוגי קמחים ותבלינים. גם הרטבים המטריפים מוכנים במקום – החל מרוטב הוט חריף ועד רוטב קיסר עשיר.
התרעות פיקוד העורף