מה אוכלים כאן? העיקר כאן הוא כמובן הצ'ולנט, שהוא אולי לא פוטוגני ואינסטגרמי כמו כל המנות שאנחנו רגילים לראות, אבל הוא עמוס במובן הטוב של המילה, כבד ועשיר בטעמים. הוא מגיע פה בשתי גרסאות: צ'ולנט קלאסי עם תפוחי אדמה, שעועית ובשר כבש וגרסה אחת צמחונית- חמין מזרח אירופאי בגרסה ללא בשר על בסיס קטניות ותפוחי אדמה.
לצד החמין יש גם פלטת קוגלים (30 שקל), עם שלושה סוגים ליתר דיוק: תפו"א, אטריות, ויאבצ'ק, שזה תפו"א עם בשר. כבד קצוץ - שמגיע עם סלט ביצים לצידו (35 שקל) - טעים כמו טעם של בית. עוד בתפריט: רגל קרושה (30 שקל), דג מלוח (40 שקל), סיגרים (35 שקל) ומרק עוף עשיר וחמים כמו שסבתא יהודייה מכינה (35 שקל).
החוויה בשטייטל מזכירה אירוח משפחתי, עממי ומשמח ובהחלט אפשר לדמיין את ערבי חמישי כאן הופכים לעמוסים ונכנסים לסצנה החיפאית. המסעדה תפעל כמסעדת פועלים באמצע השבוע, ובימי חמישי - שהוא יום הבילוי של החרדים (ולא רק) תפתח המסעדה גם בערב ותתפקד כצ׳ולנטיה. בחזון הם רואים אנשים שמגיעים לארוחה שמחה, באווירה נעימה וגם לוקחים הביתה חמין טעים לשבת.
כבר בפתיחה ניתן לראות שיש סינרגיה בין חרדים ודתיים לבין החילוניים. אין במקום הזה הבדל בין אלה לאלה. ולמען הדיוק, לבני הזוג יש גם ילדים שיצאו בשאלה והם עובדים בעסק יחד עם אחיהם החרדים.
״הכי קל לחשוב על מה שפריד בנינו״, אומרת דסי, ״אבל אנחנו חושבים על המחבר ואני מאמינה שכמו שזה קורה במשפחה שלנו כך זה יקרה פה. יש כאן גם חרדים ודתיים וגם חילונים. אין במקום הזה הבדל בין אלה לאלה״, היא אומרת ובודקת אם אני מרוצה מהמנה. אני כן, היא הייתה משביעה ומחממת בדיוק כמו שחמין טוב צריך להיות. לקינוח יכולתי לבחור בין קומפוט תפוחים כמו שאמא שלי עליה השלום הייתה מכינה, או סלט פירות עשיר עם שפע של פירות ואגוזים. למרות הפיתוי - בחרתי בסלט הפירות שהיה בדיוק מה שצריך כדי לסיים ארוחה חורפית יהודית טעימה.
התרעות פיקוד העורף