לזה לא ציפינו מבילוי בבר תל אביבי בואכה נחלת בנימין פינת אחד העם. באנו לשתות וליהנות בלוקיישן הכל כך מרכזי הזה, ולנשנש משהו קטן ליד האלכוהול. או שהאלכוהול היה טוב מדי, או שהאוכל היה טוב מדי, או ששניהם. אבל יצאנו מוארים.
במקביל, על הבר האלגנטי, מהלטט אביב הברמן שרוקח פה בעצמו וודקה וניל נהדרת, וסירופים בטעמים, אותם הוא משלב בקוקטיילים השונים. לא ויתרנו ושאלנו. מדובר בוודקה עם מקלות וניל אמיתיים שהושרו בה כדי למצות את הטעמים, ובסירופ זעפרן-בזיליקום וסירופ קינמון-פלפל אנגלי מושלמים שהוא מכין לבד. "בגלל שאני חצי איטלקי יש לי חיבה מיוחדת לבזיליקום. אני יכול לאכול עלה טרי ככה" הוא מסביר ומגיש לי את הקוקטייל החריף-מלוח-מכשף שלו "רציתי למצוא את השילוב המושלם של בזיליקום וטקילה ועשיתי 30 מיקסים עד שהגעתי לנוסחה הנכונה". ובכן, היא נכונה.
זו כנראה החתירה לשלמות, שדבקה בו מהשף אברהם. השפה הקולינרית מודרנית, מוקפדת ומעודנת, אך אי אפשר לברוח מהזהות הקולינרית שנטועה עמוק בבית שבו גדל, משפחה בוכרית, טעמים של דרך המשי, כיסונים, בצקים, יוגורטים ותבלינים חמים. המנות בנואימה לא זולות, הן קטנות עד בינוניות, כיאה לכאלה המוגשות לצד קוקטיילים, אך הן שיעור באוכל מנחם עם אמירה. הגענו למנטי, מנה שאסור לפספס, כיסונים מאודים במילוי בשר טלה, זרעי כמון ובצל לבן, המונחים על קציפת יוגורט כבשים וחצאי פלפלים חריפים. מנה בוכרית קלאסית, המוגשת כאן בעדינות המקסימלית שלה, שמספרת סיפור של מסורת, אבל מרגישה לגמרי כאן ועכשיו. זה הסיפור של מושיקו. אני לא בוכה, רק נכנס לי משהו לעין.
לסיכום חוויית אוכל מוקפדת לצד אווירה תוססת. תפריט החורף החדש של אברהם ממשיך לחזק את מעמדו כאחד השפים המבטיחים ואת מעמדה של נואמה כאחד המקומות החמים בתל אביב, באווירה אלגנטית, תוססת וקלילה, כזו שמתאימה גם לדייט, גם לערב חברים וגם לחגיגה ספונטנית באמצע שבוע.
התרעות פיקוד העורף