להרגיש בבית
מפרום כרובית כסימבול. המנה הזו היא מלאכת מחשבת של פירוק והרכבה: פרחי כרובית, הנראים ככדורי טניס פחוסים, טומנים בחובם מילוי בשר עסיסי. הניצחון טמון ברוטב: אמולסיה ירוקה של סלרי, שומר ולימונים המעניקה חמיצות אינטליגנטית שחותכת את כבדות הבשר. מראה הכרובית החצויה בצלחת הוא רגע של אסתטיקה גבוהה שנדיר לפגוש בפורמט של טייק-אווי (104 שקלים לחמש יחידות. לא זול).
פאייה דגים, לעומת זאת, היא פרפראזה מסקרנת. מי שמצפה לאורז הספרדי הקלאסי יופתע לגלות מצע של קוסקוס אדמדם בתיבול עגבניות ותפוחי אדמה, שעליו נחים נתחי פילה לברק צלוי לעילא. זוהי מנה עדינה מאוד, אולי מדי. יד נדיבה יותר של תיבול דומיננטי או פיקנטיות הייתה יכולה להקפיץ את המנה לרמה גבוהה מאוד (78 שקלים).
לעומתה, נתח הסלמון הצלוי בעשבי תיבול לצד בוקצ’וי ושעועית ירוקה הוא מופת של פשטות בוטחת. הנתח נדיב, הדג עשוי בדיוק מרשים והירקות שומרים על פריכות רעננה שמקנה למנה חזות של "ישר מהתנור לשולחן" (290 שקלים לנתח עבור חמישה סועדים).
שיא הארוחה מגיע בדמות המקלובה המוגשת בתוך סיר נירוסטה קטן. כאן, "טנא" דורשת מהמזמינים אקטיביות: 15 דקות בתנור – ואז הפיכה דרמטית. גם אם לא ניחנתם ביד אמן, והמבנה קרס קמעה, הטעמים העמוקים והמנחמים של האורז, העוף והירקות מפצים על כל פגם אסתטי (189 שקלים לסיר עבור חמישה סועדים).
לצד המנות העיקריות, הסלטים של "טנא" הם הוכחה לכך שדיוק בפרטים הקטנים הוא ההבדל בין סתם פתיח למנה מעוררת השראה. סלט הארטישוק עם הלימון הכבוש ושמן הפפריקה הוא שילוב מנצח של עדינות ומליחות (31 שקלים), ואילו סלט תפוחי האדמה ה"אוסטרי" – עם קורנישונים ושמיר – מביא לשולחן הישראלי טוויסט אירופי מאופק ומרענן (27 שקלים).
המעדנים הנלווים הם ה"פספארטו" של הארוחה. ריבת הפלפלים החריפים עם התות והבזיליקום היא יציאה מבריקה – משחק חכם בין חריפות מלטפת למתיקות פירותית שמלווה היטב את המנות העיקריות (38 שקלים). לקינוח, עוגת הלימון ושמן הזית עם הצנוברים הייתה סיומת מתוחכמת ולא מתחנפת, כזו שמשאירה בפה טעם של עוד, אבל לא מהסוג הסוכרי (48 שקלים).
"טנא" מצליחה במקום שבו רבים נכשלים. היא מגישה אוכל "ביתי" שעבר אופטימיזציה קולינרית, בלי לאבד את הנשמה ובלי ליפול למלכודת הפלצנות.
לרגל יום התות הבינלאומי שחל מחר, 11 קינוחי תותים מומלצים:
התרעות פיקוד העורף