מי מאיתנו לא מצא את עצמו בימים האחרונים פותח וסוגר את המקרר באופן תדיר וסורק את המזווה בחיפוש אחר הנשנוש הבא בשעות לא שעות. זה לא רעב אמיתי. זו מציאות של מתח, חוסר ודאות ושעות ארוכות במרחב מצומצם. אנחנו עוברים ימים מאתגרים. ימים שמכניסים באופן טבעי דאגה, פחד וחשש מהלא נודע אל תוך החיים של כולנו. הגוף והנפש מגיבים למצב חירום, וזה בסדר להרגיש כך. אך גם חשוב לאזן כדי לא להיגרר להשמנת יתר ותופעות בריאותיות אחרות. סטרס אינו רק תחושה רגשית. הוא תגובה פיזיולוגית עמוקה שמערבת כמעט כל מערכת בגוף. החדשות הטובות? יש לנו כלים. ואחד המרכזיים שבהם נמצא ממש מולנו – בצלחת. פנינו למומחים לקבל הסבר וכמה צעדים פרקטיים.
דווקא בתקופות כאלה חשוב לייצר יציבות פנימית. "שמירה על תזונה מסודרת תורמת ליציבות ברמות האנרגיה, מונעת נפילות חדות של סוכר בדם שמשפיעות על מצב הרוח, מחזקת את מערכת החיסון ומסייעת לוויסות רגשי טוב יותר".
כאשר המתח מתמשך, המערכת הזו נשארת פעילה זמן רב מדי. "ההורמונים האלו עולים מהר, אבל לא תמיד יורדים מהר. לכן אחרי אזעקה, מריבה, או צפייה בחדשות קשות, הגוף נשאר דרוך, גם כשאנחנו כבר במיטה". התוצאה יכולה להיות פגיעה בשינה, עומס על מערכת העיכול, עלייה בלחץ הדם ושחיקה של מערכת החיסון.
"הסטרס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו גם במצבי חירום וגם בשגרה" אומרת אלרון מרטה. "תזונה המכילה מגוון של מזונות מהחי והצומח, עשירה בסיבים תזונתיים, נוגדי חימצון ושומנים איכותיים עוזרת למערכות הגוף השונות להתמודד עם הסטרס. במקביל לתזונה חשוב גם לשלב פעילות גופנית קבועה ולסגל טכניקות לשחרור לחצים כך ננהל את הסטרס ונפחית את הפגיעה שלו בבריאות הנפשית והפיזית". "דווקא בתקופות של חוסר ודאות" מוסיפה מייזלר, "סדר קטן בצלחת, והרבה חמלה כלפי עצמנו, יכולים לעזור להחזיר מעט יציבות לגוף ולנפש". "לא בחרנו באתגר הזה" אומרת מלר, "אבל ההתמודדות איתו היא הזדמנות להזכיר לעצמנו את הכוח הפנימי שלנו.
התרעות פיקוד העורף