בעוד העיניים מופנות אל ענפים כמו תעופה, תיירות ותרבות, ספג גם ענף היין הישראלי מכה כואבת. מדינת ישראל שמתגאה בהישגי הענף בעת פריחה, זנחה אותו בעת המשבר. פסח ניצל בזכות החובה ההלכתית ללגום ארבע כוסות, אך מה עושים בכדי לשקם את הייצוא ביום שאחרי הקורונה? הנה מה שחושבים בכירי הענף

לפני יותר מ- 120 שנה, יקבי כרמל (או בשמו המקורי "כרמל אוריינטל", דהיינו "כרמל מזרחי"), היו אימפריה בינלאומית, לא פחות. בשנת 1896 הוקם מערך יצוא שכלל משרדים בלונדון ניו יורק והמבורג, תוך הפעלת סניפים ברחבי האימפריה עותומאנית, בקהיר, אלכסנדריה, ביירות ודמשק. נשמע חלום? כן והוא נשבר באחת עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה ואיתו המוניטין של תעשיית היין הישראלית שהפכה ליצרן המספק יין פשוט לצרכי קידוש, בעיקר ליהודים בארץ ובחו"ל.

בשנת 1983 הוקם יקב רמת הגולן ולראשונה מזה שנים חזרה ישראל לזירה הבינלאומית, כאשר אל השוק הכשר מצטרפים גם שווקים ברחבי העולם של חובבי יינות איכות מיובאים. 

מאז עברה תעשיית היין שלנו מהפכת איכות אדירה ובשנים האחרונות התייצב נפח הייצוא בתעשיית היין הישראלי על כ-15%, אמנם רובו לשוק נפח יצוא היין הישראלי. רוב הייצוא עדיין פונה לקהל היהודי המפרגן לכשרות ולישראליות, אך גם לקהל הלא-יהודי. 

שני מרכיבים עיקריים תרמו להעלאת קרנו של היין הישראלי בעולם: שיתופי פעולה בין יקבים אשר מחדדים את המסר של יינות ישראל בכלל ויינות אזור הגידול בפרט (הבולט שבהם הוא פעילותה של קבוצת "הקוורטט" מאזור הרי יהודה, בה שותפים היקבים קסטל, צרעה, פלם וספירה) ופעילות מכון הייצוא, בשיתוף היקבים והמפיצים, ובכללה מיקוד בשווקים כמו אסיה וארה"ב ופרויקט Wines of Israel.

כיצד צריך לפעול בכדי לא לעצור את התהליך ולא לאבד את ההישגים התדמיתיים של היין הישראלי בשוק העולמי? את השאלה הזאת הפנינו לכמה מהבכירים בענף היין.

אדרי, יקבי כרמל (צילום: יח''צ יקבי כרמל)אדרי, יקבי כרמל (צילום: יח''צ יקבי כרמל)

אתי אדרי, מנהלת הייצוא, יקבי כרמל ויתיר

"גם כיקב וגם כתעשייה ישראלית אנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ולהיות יצירתיים בכדי לתת מענה מיטבי ביום שאחרי המשבר. אנו רואים חשיבות רבה לפעילות גופי הממשלה הקשורים בגידול גפן ויין בכדי לשלב כוחות לתוכנית חירום לסיוע מידי ולטווח ארוך. גם אנו כיקבים חייבים להמשיך ולייצר ערבות הדדית ופעילות משותפת שתסייע לתעשייה כולה, מקטן עד גדול ותאפשר התאוששות מן המצב".

יניב ענבר, מנכ"ל יקב רקאנטי

"יצוא היין עד כה התנהל כשגרה ונמשך ממש עד ערב החג, ללא הפסקה, תוך שאנו רואים פעילות דומה לזו של השנה הקודמת במרבית השווקים. עם זאת אין לנו אשליה שהמצב רגיל ואנו רואים לנגד עיננו ירידה בשווקים המרכזיים שנפגעו קשות במשבר הנוכחי, מנגד ישנה גם תקווה וציפייה לאחר שקיבלנו אותות חיוביים מאד מהמפיץ בסין על חזרה לשגרה. כיקב ותעשייה אנו רואים חשיבות עצומה להמשך פעילות לקידום היין הישראלי גם בתקופה זו, תוך ניצול העובדה שפעילות האונליין הפכה בין לילה למרכז הסחר ופעילות היין והעברת מסרים ותכנים של היקב ותעשיית היין הישראל בכלל בערוצים שאליהם מגיע הקהל בתקופה זו. לתקופה שכזו יש חסרונות ברורים ולא פשוטים עבור ענף היין, מעבר לעובדה שסגמנט שלם של תיירות ואירוח שהוא מנוע חשיפה ומכירה חשוב מאין כמותו, מושבת לחלוטין. חשוב לזכור שיקב הוא השתקפות ונגזרת של חקלאות. אנו לא יכולים לעצור את הגלגל "ולחשב מסלול מחדש". גודל הבציר ומועדו אינם תלויים בנו ויקב מחויב לכרמים והכורמים שלו לטווח ארוך ואינו יכול לשנות פתאום את הייצור בגלל אילוצי מכירות זמניים. בצד היתרונות, לעומת החסרונות המרובים, אנו רואים גידול משמעותי בצריכה ביתית, שזהו מאפיין תרבותי חשוב תוך צריכה מבוקרת וחיבור למשפחה"

אלי בן זקן ואנשי יין בטעימות בניו יורק (צילום: יוסי בוזנח)אלי בן זקן ואנשי יין בטעימות בניו יורק (צילום: יוסי בוזנח)

אלי בן זקן, בעלים יקב קסטל

"המשבר תפס אותנו בסוף הרבעון הראשון, כך שמרבית היצוא לפסח לעולם כבר נעשה והגיע אל המפיצים. מאד קשה לדעת מה יקרה אך ברור לנו שהשווקים המרכזיים, ארה"ב וצרפת יפגעו ותהיה בהם ירידה שזמן ההתאוששות ממנה יהיה ארוך. עולם היין נמצא בסוג של משבר מתמשך ועודף הייצור של יין זול מקשה עליו כבר שנים רבות. לזה צריך להוסיף את מגבלות היצוא והמסים שהטיל הנשיא האמריקאי טראמפ על יין מאירופה ונבין שאפילו נקודת הפתיחה של המשבר הנוכחי, היא קשה מאד והיא רק סימן ראשון לתהליכים שקורים בעולם היין. חשוב לציין את העובדה שהיהודים בעולם הם סוג של הגנה עבור היין הישראלי וגם אם תהיה פגיעה הרי שלא נמצא את עצמנו בתוך אוקיאנוס היין העודף ממנו סובל העלום כעת. בשלב זה של המשבר אין קפיצה למסקנות אלא איסוף מידע ותובנות מהעולם. אך יש נקודה כואבת אותה אני רוצה לציין והיא מדינת ישראל כגוף. בעת פריחה המדינה לוקחת קרדיט ומשוויצה בהישגי תעשיית היין, אך בזמן משבר וצמתי דרכים בהן צריך לקבל החלטות ולתת דחיפה, הרי שאנחנו נזנחים וצריכים להתמודד בעצמנו". 

ניר גל, משנה למנכ"ל יקבי ברקן:

ככלל ניתן להגיד שמצפים מאיתנו להיות מעבר לפינה בכל רגע ולסייע בקידום היין הישראלי. קשה מאד לדעת מה יידרש מאיתנו בעתיד ורק עתה לאחר החגים, פסח ואיסטר, אולי נוכל להבין טוב יותר מה ניתן ונדרש לעשות מול היבואנים והמפיצים בכל שוק ושק בעולם. כיום היקבים והמפיצים עוסקים בצמצום נזקים ופעולות חיוניות להצלת העסק, רק לאחר מכן תהיה בקרת נזקים ומיקוד בפעילות צמיחה. בשלב זה אין לאף אחד יכולת להעריך איזו פעילות נדרשת בשטח. "גלגל הרולטה" של המשבר עדיין לא עצר ולא ניתן לקבל החלטות לגבי פעילות עתידית ללא יכולת הבנה וקבלת נתונים לגבי הנזקים. אני מקווה שכתעשייה נוכל להתגבר על הקשיים האישיים העמוקים שבאופן אוטומטי מביאים כל אחד להתרכז במשבר הפרטי שלו ונצליח לייצר פעילות משותפת שתועיל לכלל הענף".

יעל גיא, מנהלת שיווק ומכירות בינ"ל, יקב רמת הגולן ויקב הרי גליל:

יקב רמת הגולן הוא המודל והדוגמא של תעשיית היין המודרנית ביצוא יינות איכות ומוביל דרך עבורה. (גילוי נאות, גם עבדכם הנאמן פעל לפני כעשרים שנה כמנהל היצוא של היקב). ליקב כמעט שלושים מדינות יצוא ברחבי העולם ופעילות חברת בת בצפון אמריקה. בתקופה זו ניתן לסווג את הפעילות והשינויים בשלושה מרחבים שונים:

מדינות ותיקות בהן היצוא קיים זה שנים, היין הישראלי לא נתפס כקוריוז או גימיק של מביני יין, אלא פועלים כיקב מבוסס הנמצא על המדפים בצורה עקבית המתאימה לשוק היצוא הספציפי וצרכיו. מדינות שבהן המפיצים יוזמים פניה אל היקב או נחשפים לפעילותו בתערוכות ועילות
בינלאומית המתניעה קשרים חדשים. פעילות מדיה ואירועים במדינות היצוא על ידי המפיצים, אשר תורמת לחשיפה ממוקדת
ליינות ישראל בכלל ויינות היקב בפרט.  פעילות זו חשובה מאד בכך שהופכת את היין הישראלי למוכר ולא גימיק.

כלל נפח היצוא מחייב ועומקו מחייבים המשך פעילות וקידום גם בתקופה זו, תוך שימוש בכלים מעשיים כגון אונליין ווידיאו. אנחנו מקפידים על קשר רציף עם כל המפיצים שלנו בכדי למקד את הנדרש בכל שוק יין ולהבין מי מהשווקים מושבת לגמרי והיכן כן ניתן לקיים פעילות שתביא בסופה התעוררות מחודשת.

קצב המכירות ברבעון הראשון היה רגיל לחלוטין ונמשך ממש עד לפני הפסח, עם זאת ברור שיש יבואנים שמאד חוששים מאי יכולת עתידית למכור את היין. אנו נמצאים רק בפתחו של המשבר ואסור להגיע למסקנות לפני שמבינים בצורה מעמיקה מה יהיו ההשלכות והתוצאות בסיומו.

שווקי היצוא העיקריים אכן נפגעו, שני השווקים המשמעותיים ביותר באירופה, צרפת ובריטניה הואטו עד נעצרו בתקופה האחרונה, בשוק היהודי רואים גם פגיעה של הקורונה שמשפיעה על בעלי העסקים והעובדים שהושבתו עקב הידבקות. אין ספק שאין זה ראוי כרגע לערוך בקרת נזקים או לשפוט את המשך התהליך, אלא להיות יד ביד עם המפיצים והחברות הנפלאות שעובדות איתנו.

כאשר מסתכלים על המצב בקנה מידה עולמי, הרי שהמשבר תופס את עולם היין בנקודה לא פשוטה, גם כעת המצב לא פשוט. המיקוד העולמי ביינות מוכרים ואיזורי יין ממותגים, מקשה מאד על אזורי יין עלומים מאותה מדינה להגיע לחשיפה. האזורים הממותגים זוכים לפריחה אדירה ואילו אחיהם הפחות מוכרים נלחמים בכדי לשרוד. בנוסף צריך לציין את קשיי הלוגיסטיקה המכבידים על כולם. מכולות מתעכבות ולעיתים לא מגיעות
למדינת היעד שבועות רבים לאחר שנשלחו.

קשה להעריך את התוצאה ארוכת הטווח אך המיידית היא כמובן ירידה בצריכת היין עקב שיתוק של פלחי שוק חשובים וההערכה שלנו היא שתהליך זה יגרום לצרכני היין לקנות יינות מוכרים, פחות להמר וכפי הנראה גם להוציא פחות על יין.

כאשר בוחנים מהו היתרון היחסי של יין ישראלי בתקופה זו, הרי שיש מספר נקודות חשובות בהן צריך להתמקד, כולם מכירים את ישראל, בין אם כמדינת הייטק ובין אם כקונפליקט מדיני. יש לנו סיפור והיסטוריית ייצור יין מהחשובות בעולם, מספיק לציין את שמות חלקי הגפן בעברית בכדי להמחיש כמה מושרש ענף היין בהיסטוריה היהודית והארץ ישראלית.

אנחנו תעשייה קטנה מאד בעלת איכות יין גבוהה וזמן יישון אינו מהווה חשש, להיות תקוע עם כמויות אדירות של יין זול נשמע מפחיד בהרבה בתקופה זו. בנוסף הזריזות, מהירות המחשבה, הממזריות ויכולת האלתור שלנו, גם הם מהווים יתרון לא מבוטל בתקופה של אי ודאות. 

יקבי רמת הגולן בתערוכה בחו''ל (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)יקבי רמת הגולן בתערוכה בחו''ל (צילום: יח''צ יקבי רמת הגולן)

ערן פיק MW יקב צרעה

"אנחנו נמצאים רק בשלב ראשוני של הערכת מצב ואיסוף המידע מהשותפים שלנו בעולם. אנחנו יקב קטן, עם מפיצים מעולים שכבר העבירו את כל הזמנות היין לשנה זו. בנוסף, להבדיל מישראל, בה אנחנו נמצאים בצורה מאסיבית במסעדות, הרי שבחו"ל רוב המכירות הוא בחנויות, כך שסגירת המסעדות בארצות הברית לא השפיעה עלינו וקצב המכירות של השוק החם נשמר. עם זאת אנו מעריכים כי היצוא יפגע, זהו שלב התחלתי מאד והקשיים יצוצו בהמשך השנה. בטווח הארוך תהיה התכנסות פנימה של כל מדינה ותהיה השקעה ועדיפות ליינות מקומיים. כל מדינה תעודד פטריוטיות ומיקוד ביינות שלה. ככלל זוהי תקופה של חזרה אל המוכר ונצטרך סבלנות בכדי לראות תוצאות. גם כחברים בקבוצת "הקוורטט" – רביעייה של יקבים אשר משתפת פעולה בארץ ובעולם בצורה הדוקה וסינרגטית. יקב קסטל, יקב פלם, יקב צרעה ויקב ספרה. תוך מטרה לשים במרכז את הרי יהודה כאזור גידול כרמים ייחודי, אנו מחשבים כל פעילות עתידית אשר תוכננה לשנה זו. היתרון החשוב ביותר שלנו הוא הקוטן ותפיסת האיכות הגבוהה, כאשר משלבים אותה ביכולת ניהול המשברים שאינה זרה לנו כמדינה.

יעקב ברג, יקב פסגות

אנחנו רואים ביצוא נכס אסטרטגי ולא שסתום פריקה נקודתי עבור יין. יצוא היין שלנו מהווה חלק משמעותי ומרבית היין של יקב פסגות נמכר בשווקי היצוא. יצוא הוא המנוף המרכזי עבור גידול במודעות ובצריכת יי, ו למדינה ללא יצוא משמעותי אין קיום כיצרן יין רציני בעולם.

היצוא סינרגטי גם לצריכת היין בתוך ישראל ובלעדיו נראה התכנסות וירידה גם בצריכה ומודעות כאן בארץ. מתוך אמונה זו דחפנו לקיום פרוייקט יצוא המשותף של יינות ישראל בארצות הברית.לישראל פוטנציאל יצוא יין עצום שעוד לא מוצה על ידנו. היסטוריית היין והחיבור לקהל היהודי והנוצרי בעולם מהווים יתרון יחסי עצום. ביחס לגודלה ישראל היא אחת המדינות המפורסמות בעולם. אנו אחד מאזורי היין העתיקים בעולם ומספיק להביט בשמות חלקי הגפן ותהליכי גידול הכרם בעברית, בכדי להבין כמה עשירה תרבות היין העתיקה שלנו.בטווח הקצר, אנו חוזים פגיעה משמעותית ביינות איכות של יקבים קטנים בשווקי היצוא, הן עקב ירידת מחירים ותחרות והן עקב צמצום שטח המדף של אזורי יין קטנים ופחות מרכזיים.

רועי יצחקי, טוליפ (צילום: סטודיו וילדע חייע, סטודיו שטראוס, אפרת אשל, סטודיו אסם, יח''צ)רועי יצחקי, טוליפ (צילום: סטודיו וילדע חייע, סטודיו שטראוס, אפרת אשל, סטודיו אסם, יח''צ)

רועי יצחקי יקב טוליפ ויקב מאיה

יקב טוליפ ראה ביצוא חלק מרכזי בקיומו, כבר בשלבים הראשונים לפעילותו. עבורנו יין הוא השגריר הטוב ביותר של ישראל ומסמל את הטוב שבה.מרבית היין לייצוא עבור הרבעון הראשון, כבר נמצא אצל המפיצים ונוכל להעריך את נפחי הפעילות והבעיות רק לאחר בדיקה מעמיקה והבנה של הנעשה בכל אחד מהשווקים. עם זאת אין לנו ספק כי השווקים החשובים ביותר שלנו נפגעו ונעצרו, כך שאנו מבינים שזו רק תחילתו של תהליך. נצטרך לפעול נקודתית אל מול כל מפיץ ומדינה ולהיאחז בכל שוק חשוב ומשמעותי תוך סבלנות וקשב לקשיים ולאילוצים שיצוצו בכל מדינה.יתרונו של היין הישראלי הוא שיין הוא השתקפות ממוקדת של מקום הגידול שלו, הקרקע, האקלים, התרבות והאנשים. כך שהמושג תבנית נוף מולדתו אינו רק סיסמא אלא מהות קיומו. לנו יש נכסים וסיפור היסטורי נהדר, יחד עם איזור גידול מגוון וידע רב בגידול כרמים באזור חם. יחד עם הראש הישראלי מהיר החשיבה נצטרך להתמודד ולפעול גם בארץ וגם בעולם.

אסף פז יקב ויתקין

יצוא היין של היקב נמשך עד הפסח, למעט מספר קטן של הזמנות שנתקעו בגלל מגבלות לוגיסטיות וסגירת מדינות. אנחנו שמחים שההתעניינות קיימת והמתח החיובי לגבי יינות יקב ויתקין נשמר. כמו כן להבדיל מישראל בה אנחנו מבוססים על המסעדות והברים ובה חטפנו עצירה מידית, הרי שבחו"ל נדרש במרבית המסעדות הכשרות יין מבושל ואנחנו לא נמצאים שם, כך שקצב המכירות נפגע פחות. אנחנו צופים ירידה בעולם, הן במחירי היין שהקהל ישלם עקב הידוק חגורה והאטה כלכלית והן בקצב המכירות הכולל של יין ישראלי בגלל תחרות עולמית. עם זאת ישנו סיכוי טוב לכך שהגידול בצריכה ביתית יישאר ונרוויח קהל נאמן לשנים רבות. היתרון שלנו הוא בגמישות המחשבה שלנו והממזריות של הראש הישראלי אנחנו פה בכדי להישאר.

חדר חביות טפרברג (צילום: יח''צ)חדר חביות טפרברג (צילום: יח''צ)

יקב טפרברג

מיקב טפרברג נמסר: אין זה נכון לנתח את המשבר כאשר אנחנו נמצאים רק בתחילתו, ברור שיש ותהיה פגיעה ביצוא, הן בגלל הפגיעה הפיזית באוכלוסיה היהודית המפרגנת והתומכת בעולם והן בגלל הצפת יין ותחרות שיקשו על כולם וגם על היין הישראלי. עם זאת זהו נתח שוק משמעותי עבור תעשיית היין הישראלי ואין שום דרך להרים ידיים ולוותר עליו.

יקבים רבים וחשובים נמצאים באותה תחושה של משבר שעוד לא ניתן לקבוע את מהלכו, כאשר מסתכלים על הפן הכלכלי חשוב להבין שביצוא יש עוד פרמטר משמעותי מאד. יקבים בעלי אחוז יצוא גבוה של 25% ומעלה, זוכים להטבה במס החברות במקום 24% מס חברות מופחת של 16% ואפילו  7.5% לחברות מוטבות מהפריפריה.לנו כאן לא נותר אלא להבטיח שנעקוב מקרוב אחר התהליך ולהיות לעזר לתעשיית היין הישראלית היקרה לנו כל כך בכל שנוכל לעזור.

גידי וייט, יקב קלו דה גת

ככלל היין הישראלי פונה לקהל היהודי הכשר, אנחנו יקב קטן ולא כשר, כך שאנו נתפסים כאקזוטיקה של עולם היין, משהו חדש לגלות הן בסגנונו והן באיכותו הגבוהה. ניתן להגיד שאנחנו במצב דומה לזה של מדינות קטנות ומסקרנות בעולם היין, סלובניה, אורוגוואי או אוסטריה. ההתעניינות מגיעה ממספר כיוונים. הראשון הוא העובדה שהקהל העולמי לא יודע את היסטוריית היין הארוכה שלנו, איזור הגידול נתפס כסוג של מדבר ולא מכירים את משרעת אזורי היין המרשימה של ישראל. כמובן שעבורנו ההולי-לנד והרי יהודה הם אספקט נוסף בסקרנות המובילה להתעניינות ביינות היקב.

טעימת יין ישראלי בחנות במנהטן (צילום: יח''צ)טעימת יין ישראלי בחנות במנהטן (צילום: יח''צ)

גוף מרכז

יתרונו של היין הישראלי הוא באקזוטיקה שלו ובעובדה שבשנים האחרונות הרבה מאד תשומת לב ניתנת לשפים ומסעדות ישראליות בעולם, כתוצאה מכך רואים פתיחות והתעניינות גדולים בצורה משמעותית ביין הישראלי. פעילות עתידית צריכה להתבצע בצורה מבוקרת ומשולבת, גם בחינת שווקים ופעילות היכן שניתן לייצר תוצאה וגם פעילות כולל ועזרה ממשלתית בסבסוד פעולות היצוא בכדי לייצר דינאמיקה שתביא לתוצאה. הטוב ביותר שגוף חיצוני של המדינה יהיה זה שיוביל מהלכים, כך שהיקבים שעסוקים בבעיות קיומיות יוכלו להצטרף כי יהיה להם קשה מאד ליזום תוך כדי האילוצים שנוצרו כבר עתה ויתפתחו בעתיד.