אני מודה שחששתי שאמצא מולי אדם קודר מעט יותר, עת שוחחתי עם יאיר שפירא, מנכ"ל יקב רמת הגולן בשלוש השנים האחרונות. בכל זאת, הימים אינם קלים לאיש – ובכלל זה לתעשיית היין: הייצוא נפגע, המסעדות ובתי המלון עובדים במתכונת חלקית בלבד והצרכן הפרטי מחפש בעיקר תמורה לכסף – ומוצא אותה לרוב ביינות ייבוא זולים וכלל לא רעים. רק ששפירא לא נותן לכל אלה לעכב אותו: "לא היה לנו אפילו רגע אחד לעצור" הוא מגלה: "כבר במרץ עבדנו כדי לקבל תעודת מפעל חיוני, העברנו את העבודה ביקב לשתי משמרות, קפסולות שמחליפות אחת את השנייה ובמקביל נערכנו גם לבציר. מה אני עושה למשל אם מתגלה במערכת חולה מאומת, הרי הפרי על הגפן לא יכול להיכנס לבידוד. זה מחייב ירידה לרזולוציות הכי קטנות בתהליך, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש".

כרמי יקב רמת הגולן בשלג (צילום: רינה נגילה)כרמי יקב רמת הגולן בשלג (צילום: רינה נגילה)


ובכל זאת, הייצוא נחתך כמעט בן לילה, המסעדות ובתי המלון נסגרו. אין מצב שזה לא מעורר גם מחשבות נוגות.
"ברור. בתחום האיכות למשל, ספגנו פגיעה: המסעדות ובתי המלון הם רבע ממחזור המכירות שלנו ואנחנו מייצאים גם ל-23 מדינות, מהחוף המערבי של ארה"ב ועד למזרח הרחוק. אז כן, זה לא פשוט, אבל אנחנו חייבים תמיד לזכור שנפלה בחלקנו הזכות לייצר משהו שמשמח אנשים, שגורם להם להרגיש טוב אפילו בעת הזו וכן שיש לנו מחויבות – בכל זאת מדובר ביקב שקיים 37 שנים, אלה לא שנתיים-שלוש".

ובקשר לייצוא?
"בהתחלה הייתה ירידה חדה, מטבע הדברים. אבל אם מותר לי להעריך בזהירות אז אומר שבאירופה אנחנו מזהים כבר התאוששות. זה עוד לא מוחלט – וכמובן שהמצב נזיל ומשתנה מיום ליום, אבל בהחלט ניתן לראות מגמה של חזרה לשגרה באירופה".

לוויינים מעל הכרם, אינפרה אדום ביקב 
בואו נשכח לרגע מהקורונה וננסה לדמיין השקה של בציר חדש של אחד היינות האייקוניים בתעשייה הישראלית: יקב רמת הגולן היה שוכר כמה חדרים פרטיים במסעדות היוקרה שעובדות עמו, מזמין את התקשורת ומקיים סדרת אירועים של טעימות אליהן מוזמנים לקוחות גדולים, קניינים ועוד. מה שנקרא פעם "השקה" שם שמעורר זיכרונות משנות-העשרה של המיליניום הנוכחי. "קצרין" אינו מושק בכל שנה. למעשה, בכל 37 שנות הקיום של היקב, יצאו רק 13 מהדורות (שלו, הראשונה ב-1990. דווקא בשנים האחרונות הוציא היקב את היין המפואר בתדירות גבוהה יותר, אך לשפירא חשוב להדגיש שלא הייתה כאן הורדה של הסטנדרט לפיו רק בציר שמתגלה כאיכותי במיוחד מבוקבק וממותג כ"קצרין": "התהליכים הטכנולוגיים והניסיון המצטבר הביאו אותנו למצב שבו יש לנו יותר בצירים איכותיים מיותר חלקות כרם איכותיות. כל הכרמים הם בבעלותנו, יש לנו 22 כרמים עם חלוקה פנימית ל-430 חלקות, כאשר כל חלקה מפוקחת בנפרד עם צילומי לוויין, תנאי האקלים בהן נמדדים בעזרת 14 תחנות מטאורלוגיות שלנו ובנוסף, ביינות הדגל, כמו קצרין או סינגל ויניארדס של ירדן, יש גם מיון אופטי באמצעות אינפרה אדום שמאבחן כל ענב בנפרד".

סיור כרמים, יקב רמת הגולן  (צילום: עדי פרץ)סיור כרמים, יקב רמת הגולן (צילום: עדי פרץ)

ובכל זאת, איך משיקים את היין בתקופה שבה אי אפשר להזמין אפילו מקום במסעדה בגלל חוסר הוודאות?
"לשמחתי קצרין הוא כזה אייקון, שהשמועה עברה מפה לאוזן. אם יש תופעה אחת חיובית לעניין הזה של ימי הקורונה, היא שאנשים נמצאים הרבה יותר ברשתות החברתיות. כלומר, ברגע ששמעו שאנחנו מתכוונים להשיק, נוצר באז. אסור לשכוח גם שמדובר בסך הכל בקצת יותר משלושים חביות וביין שמתיישן היטב לטווח של 15-20 שנה, כך שיש אפילו עניין מצד משקיעים. בכמה דברים כבר אפשר להשקיע היום שיתנו תשואה כמו יין טוב?"

אתם לפחות נהנים מהעובדה שעם ישראל הכלוא בארצו מטייל בגולן יותר מאשר בעבר? "
בשנים רגילות עוברים ביקב כ-65,000 מבקרים, מישראל ומחו"ל, בקבוצות מאורגנות או כיחידים. אז השנה אין תיירים, אבל יש המון ישראלים ברמת הגולן. הכנרת המלאה והחורף הגשום הפכו את האזור היפה הזה לעוד יותר יפה. לשמחתנו יש לנו פתרונות גם ביקב, עם מרכז מבקרים שבו יש שטחים מוצלים באוויר הפתוח, כך שאפשר לקחת בקבוק יין ולשבת תוך הקפדה על הנחיות התו הסגול. אבל אני חייב לומר שבעיני זה משהו גדול יותר: עם ישראל אוהב את הגולן, אנשים מגיעים לכאן יותר ויותר, הצימרים בפריחה. זה עושה טוב לכל מי שהגולן יקר לליבו גם מעבר לתעשיית היין". 
רמת הגולן, ירדן, קצרין 2016 (צילום: חגית גורן)רמת הגולן, ירדן, קצרין 2016 (צילום: חגית גורן)

ירדן קצרין 2016
קצרין 2016 הוא בלנד בורדולזי שמכיל ברובו קברנה סוביניון (75%) עם טוויסט שעושה את ההבדל. הטוויסט הוא באחוזים המשלימים, ובבציר 2016 עשה ויקטור שונפלד, היינן הראשי של היקב, שימוש בכל חמשת הזנים הבורדולזיים  שגדלים בכרמי היקב: מרלו (9%), מלבק (9%), פטי ורדו (5%) וקברנה פרנק (2%). היינות מהחלקות השונות יושנו כל אחד בנפרד למשך 18 חודשים בחבית, כאשר לאחר יצירת הבלנד הוחזר היין לחביות לתקופת התיישנות של עוד חצי שנה, כלומר – שנתיים של התבגרות בחבית. במפגש עם האף נחוש בטעמי קליפת תפוז בשוקולד, עם ניחוחות קלים של אדמה רטובה, פרחוניות נעימה ומעט פלפל שחור.

שונפלד מספר שבציר 2016, על אף משכו הקצר יחסית, התגלה כאיכותי מאוד והוא צופה לקצרין מבציר זה, הצלחה גדולה. המחיר אינו זול, בלשון המעטה, אבל מדובר בבקבוק חובה במרתפו של כל חובב יין רציני, שלא יפספס אף מהדורה של האייקון הישראלי הזה - גם במחיר של 490 שקלים לבקבוק.