"התחלנו בקברנה סובניון, מרלו, וסירה. ודי מהר הבנתי שבלנדים יותר מתאימים לי מיינות זניים. חשבנו על שמות, ואז אחד הבנים שלי אמר לי: 'למה שלא תתני שמות ממה שיש באזור שלנו ליד הכרם' ככה בחרתי בשמות של תילים שמייצגים את העבר של האזור הזה כמרכז ליין. ככה בחרתי בשם עדולם ומשם זה התחיל"
"עכשיו אני רוצה חביות יותר גדולות. 300 – 400 חבית בטון. ככל שסגנון היין יותר מותאם לנו וים תיכוני עניין החביות משחק גם תפקיד. אנחנו לא משתמשים בחבית עץ חדשה יתר על המידה. כי אז מרגישים פחות פרי, אני רוצה את הפרי מקדימה, החבית שם אבל לא משתלטת. היא מאחור. הרוזה ולהבן, הם לא בחבית. אלא בנירוסטה שנותן משהו חד וישיר. וצלול. קל יותר ממה שנקבל בחבית. אבל גם בלבן עשיתי ערבוב וזה נותן אופי. זה מה שטועמים בלבן שלנו. הגוף מגיע מזה."