יקב צפרירים, הממוקם בחצר המשק של לורי ושייקה לנדר במושב צפרירים שבהרי יהודה, הוקם בשנת 2004 ומייצר כיום כ- 7000-8000 בקבוקים בשנה. את רובם ניתן לרכוש ביקב עצמו או במסעדות נבחרות. אהבת הארץ בעורקיהם של בני הזוג. שייקה הוא  ארכיאולוג במקצועו ולורי, שעלתה לארץ מארה"ב, משמשת כעורכת התוכן באנגלית של רשות העתיקות. זהו גם חלק מהחיבור שלהם ליין. או כפי שלורי אומרת: "המקום משתקף ביין". שמות היינות של יקב צפרירים, לקוחים מאתרים ארכאולוגים והיסטוריים מהסביבה הקרובה, כך שהחיבור בין היין להיסטוריה המקומית, לאדמה ולמקום הוא בלתי ניתן להפרדה. 

לורי ושייקה לנדר בכרם, יקב צפרירים  (צילום: יח''צ)לורי ושייקה לנדר בכרם, יקב צפרירים (צילום: יח''צ)
איך החלטתם להקים יקב?
"כשהגענו לכאן, בסוף שנות השמונים תחילת התשעים, כורמים יכלו פתאום לגדל ענבים לעצמם, וזה מה שהחיה שוב את ענף היין באזור. הרי תמיד היה ידוע שהאזור הזה, היסטורית הוא אזור יין, יש שפע של שרידים וגתות בסביבה. היין פה היה ידוע כאיכותי גם בעולם העתיק. וכשהיו כורמים שהיו חופשיים לעבוד באופן עצמאי אפשר היה להתחיל לפעול."

"תמיד אהבתי יין, תמיד שתינו יין, והתחום הזה עניין וריתק אותי. ואז רוני ג'יימס מיקב צרעה שהיה מהראשונים שהקים יקב באזור, מה שהיה ממש לא מקובל בקיבוצים, הוא זה שעורר את ההשראה, והתחיל ללמד. הרבה חברה פה באזור הגיעו אליו, שוקי מעגור, גדי שטרנבך ועוד חבר'ה."

"אז החלטתי ללכת ללמוד ושייקה הצטרף אליי. זה התחיל כי חיפשתי משהו לעשות, אני תמיד מחפשת תחומי עניין, אבל זה ממש תפס אותי. יש משהו מאוד חי ביין, בעשייה שלו, זה חיבור למקום אבל לא כמו ארכאולוגיה זה משהו שמתקיים וחי. מבחינתי מה שתפס זה העובדה שרוני ג'יימס שם דגש על המיקום. אנחנו גרים פה. לא צריך לקחת ענבים מכרם בן זימרה. רוני אמר לנו 'תכירו את מה שלידכם וזה ייקח זמן, אבל מה שגדל פה מתאים לפה. זה היין שיש לעשות פה וזה נכון.' היום כולנו בתעשיית היין, בארץ ובפרט באזור שלנו, של הרי יהודה, יודעים מה גדל טוב יותר ומה מתאים לנו וזה משהו שלקח זמן ללמוד. עשיתי קורס אצל ברי ססלוב עם עוד חברים מהאזור ואז המשכתי ללמוד וגיליתי שאני פשוט אוהבת את כל השלבים. אני אומרת לשייקה 'לא רוצה שתקנה לי טבעת יהלום, החלום שלי שתביא לי מיכל נירוסטה', זה ממכר. ויש פה הרבה אנשים להתייעץ איתם, אנחנו הייננים באזור מתייעצים הרבה ולומדים זה מזה, מצטבר המון ידע משנה לשנה והכרות עם האזור."

מה את הכי אוהבת בעשיית יין?
"יין זה יצור חי. זה לא it זה he. אנחנו מדברים על יין במונחים אנושיים, מייחסים לו תכונות אנושיות. זה בדיוק הפוך מארכאולוגיה. כייננית את צריכה להיות קשובה ליין, למה שהוא רוצה וצריך. את מכוונת, אבל השינוי הוא לא בידיים שלך, זה הטבע, זה קורה מעצמו. אז את לומדת לכוון. אפשר לתכנן אפשר להתאמץ לעשות את המקסימום עם הנתונים, אבל שום דבר לא צפוי ואי אפשר להיות בטוחים מה נקבל, זה של הטבע. יש את החלום, ויש את הכיוון שהיין תופס. לעשות יין זה כמו לגדל ילד בגיל עשרה, יש את הכיוון שאת רוצה לתת לו אבל יש לו גם את הרצון שלו, זה מה שמשך אותי, וזה עדיין מרגש." 
 
איך את רואה את הקשר בין יין לציונות, לארץ?
"עליתי לארץ כשהייתי בת 20 מניו יורק, ורק כשהגעתי לעסוק ביין הבנתי את הקשר לארץ ולציונות, אנחנו במקור חברה חקלאית, החגים היהודיים צמודים לתהליכים שעובר היין, הבציר בראש השנה למשל. פתאום הבנתי למה עד סוכות מתפללים לטל. כי בימי הקיץ הטל מחייה את הכרם. בארץ אני לא צריכה לעשות כלום כדי להיות יהודייה, או ציונית, מעצם החיים פה מעצם העיסוק ביין, אני מרגישה שאני חיה את היהדות והציונות שלי."
שייקה לנדר, יקב צפרירים  (צילום: יח''צ)שייקה לנדר, יקב צפרירים (צילום: יח''צ)
איך עובד השילוב בינך לבין שייקה בעבודה ביקב?
"אנחנו עושים טוב ביחד. אני באה עם השיגעונות והחזון והרעיונות, ולפעמים מתקשה פיזית לבצע. לכן יש את שייקה והבנים שלנו עוזרים. כי יקב דורש ידיים עובדות. שייקה הוא יקה פוץ, מרגישים את זה גם ביין, היקב תמיד נקי ומוקפד, וזה לזכותו של שייקה." 

אלו זני ענבים הכי מתאימים לאזור הזה?
 
למדתי שבאזור שלנו המרלו הוא המלך. קברנה סובניון עובד פה מצוין אבל חסר לו את העומק והוגף שיש למרלו. אלה דברים שלומדים עם השנים ועם המשחק בזנים. כמו כולם התחלתי מקברנה סובניון זני. עשיתי חבית ואז שתי חביות ואז זה תפס ואז למדתי והוספתי ובהמשך גיליתי שאני אוהבת ליצור בלנדים. התחלתי מאלפיים בקבוקים שנמכרו וזה גדל ולגדל, ויש קהל שאוהב את מה שאנחנו עושים." 

מה לדעתך מאפיין את היינות של צפרירים?
אני עושה יינות מקומיים שמתאימים לארץ ולאקלים. כשבארץ אהבו יינות כבדים, סטייל העולם הישן,  אני תמיד עשיתי יינות מדויקים שירגישו בהם את הפרי, יינות רעננים. היום היין הישראלי יותר צעיר, והקהל הישראלי אוהב גם דברים אחרים. באיזשהו מקום הסגנון שלי, ולא רק שלי,  מכיר יותר בחיבור וההתאמה לארץ ולמקום. עולם היין עבר למשהו שיותר דומה לטעם שלי. גם מבחינת זנים אני מחפשת יותר יינות לא כבדים.  שיהיו מורכבים, שתהיה להם סיומת מעניינת או מורכבת אבל שיהיו כאלה שאפשר לשתות גם בחום של הקיץ."
 
איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה עם יינניים אחרים באזור?
"אנחנו פה אחד לשני. יש חברות, והתייעצות ושיתוף בלמידה ובמידע. למשל, רציתי מאוד לעשות יין לבן אבל לא היה לי כרם ללבן. אז יעקב אוריה אמר לי: 'עזבי, אל תחכי עד שיהיה לך זן לבן, יש לך ענבים, תעשי רוזה. פשוט תעשי אותו כמו שהיית רוצה לעבוד לו היה לך זן לבן'. הוא צדק וכך התחלתי עם הרוזה." 
 
מה האתגרים שלך ביקב?
"גיליתי שכייננית ובעלת יקב אני זקוקה  לתכונות שאולי לא הכי היו לי. זה לא רק היצירה של היין. צריך גם לשווק. כל מה שעסקתי בו עד היום זה היה דברים שעשיתי לבד. תמיד אני מול חפצים התחלתי כמאיירת ברשות העתיקות אחר כך כעורכת, ופתאום צריך להיפגש עם חנויות, מסעדות, מבקרים ביקב, שיווק זה תכונות אחרות לחלוטין. צריך שיתוף פעולה של אנשים נוספים ביצירה שלך, בבציר ובכרם."

היינות של יקב צפרירים  (צילום: יח''צ)היינות של יקב צפרירים (צילום: יח''צ)

לורי לנדר על יינות יקב צפרירים
"התמהיל היינות של יקב צפרירים כולל יין לבן מענבי קולומברד, רוזה מענבי קברנה פרנק, בלנדים אדומים ויין זני אחד – זינפנדל. כל אחד מהם, בדרכו, מביא לידי ביטוי את החיבור של הזן והאזור בו הוא גדל, ויחד הם יוצרים את התצרף שנקרא יקב צפרירים. כל הזנים ללא יוצא מן הכלל גדלים באזור הרי יהודה." 

"התחלנו בקברנה סובניון, מרלו, וסירה. ודי מהר הבנתי שבלנדים יותר מתאימים לי מיינות זניים. חשבנו על שמות, ואז אחד הבנים שלי אמר לי: 'למה שלא תתני שמות ממה שיש באזור שלנו ליד הכרם' ככה בחרתי בשמות של תילים שמייצגים את העבר של האזור הזה כמרכז ליין. ככה בחרתי בשם עדולם ומשם זה התחיל" 

צפרירים, עדולם
"יין אדום שמתאים גם לקיץ. בלנד של קברנה סובניון ומרלו כ- 60-40%, שבבציר 2018 נוסף לו גם קברנה פרנק. יין פירותי אבל מאוד מאוזן, ומאוד אלגנטי. אנחנו מיצרים אותו כבר 13 שנה." 

צפרירים, לבנין  
"בבציר 2009 עשינו אותו לראשונה. שיחקנו עם החביות, יואב בני ואני, סירה ופטיט סירה ועוד קצת קברנה סובניון ובסוף הוא הסתכל עלי ואמר: 'אמא, שיחקת אותה'. מאז התחלנו לעשות את היין הזה היינות עוברים קצת התפתחות גם שלי. הקברנה סובניון משנה לשנה יורד, הפטיט סירה והסירה עולה. זה יין מאוד מורכב ומעניין בחיך, פרי טוב. ולא כבד." 
 
צפרירים, בתאון
"אולי היין הכי כבד והוא יין הדגל מבחינת המורכבות שלו. לאו דווקא יותר אלכוהולי. זה לא קשור. מורכב בעיקר מסירה וגם הוא עבר התפתחות." 

צפרירים, פתום  
"מבוסס על הבתאון עם יותר זינפנדל  שנתן את הפלפל שהיה חסר. כל שנה הוא קצת שונה. יש לנו הרבה לקוחות ממוצא רוסי, ומסתבר שפרוש השם ברוסית זה "אחר כך". זה היה מצחיק כי הרבה מהלקוחות שלנו מחבר העמים לשעבר היו אומרים שהשם ממש מתאים: "יין– אחר כך".

צפרירים, זינפנדל
"בצרנו אותו לראשונה ב-2011 והכרם התפתח מאז והתבגר והוא מיוחד ומקבל תווית אחרת. הוא לא על שום חירבה אלא על שמו. זה יין שונה מהזנים הצרפתיים יש בו  משהו אחר. גנטית הוא פרימטיבו מבחינת ההרכב שלו. יש בו משהו שקשה להתעלם ממנו ויחד עם זה מאוד מושך. הוא יין מיוחד." 

צפרירים, רוזה  
בבציר 2015 התחלנו עם הרוזה שדורש יותר דיוק. הקברנה פרנק מדהים לרוזה שאני אוהבת. הוא ארומטי. התחלנו גם עם הפרנץ' קולומבר . בא לי משהו אחר. והוספתי גם את לבנים שמאוד מתאים לפה.

יקב צפרירים, לבן  (צילום: יח''צ)יקב צפרירים, לבן (צילום: יח''צ)

"עכשיו אני רוצה חביות יותר גדולות. 300 – 400 חבית בטון. ככל שסגנון היין יותר מותאם לנו וים תיכוני עניין החביות משחק גם תפקיד. אנחנו לא משתמשים בחבית עץ חדשה יתר על המידה. כי אז מרגישים פחות פרי, אני רוצה את הפרי מקדימה, החבית שם אבל לא משתלטת. היא מאחור. הרוזה ולהבן, הם לא בחבית. אלא בנירוסטה שנותן משהו חד וישיר. וצלול. קל יותר ממה שנקבל בחבית. אבל גם בלבן עשיתי ערבוב וזה נותן אופי. זה מה שטועמים בלבן שלנו. הגוף מגיע מזה." 

מה עם יינות מתיישנים?
"אני לא מאמינה בלאגור יין, צריך לשתות אותו. עכשיו יש בשוק את עדולם 2017 והוא עומד להגמר. לבנין בסוף 2015 מתחילים 2016 והפתום אותו דבר, הם נגישים, הם צריכים את הארבע חמש שנים האלה, ועדיין יכלים עוד קצת להתיישן בבקבוק. זינפנדל 2016 מתאים לשתייה ועדיין יכול להתיישן. סך הכל היינות האדומים שלנו מתיישנים יפה." 

פרטים ומחירים:
"מחירים 80-120 (זינגפנדל ופתום 120) יינות מתיישנים למשל מ- 2013 מתומחרים מעט שונה. אני מאמינה מאוד ביין במחיר נגיש ה VFM מאוד חשוב אני לא רוצה לשים מחיר על יין שימנע מאנשים לקנות. המטרה שישתו ויכירו את האזור."

 לתיאום ביקורים:
יקב צפרירים, מושב צפרירים,  lenderis@gmail.com
סיורים בשישי ושבת 11:00-16:00 בתיאום מראש לפי הגבלות משרד הבריאות.
טלפונים: 052-4284329; 052-4493042