כן, זו ארץ קטנה, אבל נהנתנֵי יין הם לעיתים עצלני דרך, שלא ימהרו להרחיק עד קצות המפה כדי לרדת לסוף דעתו של יקב בוטיק אחד, מעניין ככל שיהיה. אז אם מוחמד לא בא אל ההר וגו', הגיע יקב הר אודם, על מניפת יינותיו לאורך הזמנים, מצפון רמת הגולן לצפון יפו.

ממושב אודם אל בית איש הענבים
הבית הפתוח, במשכנו החדש והמקסים של האיש, אירח בארבעה סבבים - קפסולות, מתברר, יכולות להיות טעימות, טעימת אורך ורוחב של יינות היקב: מכאלה שעדיין בתהליך – אלפסי אדום 2016, 2017 ו־2018, יינות עתידיים שנמצאים בשלבי החבית – ועד היינות הבשלים והמיושנים ביותר. בסך הכל, כ־30 – יריעה רחבה שמאפשרת התרשמות מהימנה מאופיו של היקב.

יקב הר אודם בבית איש הענבים  (צילום: Ariel B. Gold)יקב הר אודם בבית איש הענבים (צילום: Ariel B. Gold)
יין ממשפחה טובה
הר אודם הוא יקב משפחתי ממש. הסדרה הגבוהה שלו, שעל תוויותיה מתנוסס דיוקנו של אבי המשפחה, נקראת אלפסי, היינן והכורם הראשי הוא אדם אלפסי, ובני משפחה נוספים עושים במלאכה. נוסף על גאוות היחידה והחיבור המשכנע של אנשי היקב לאזור ולאדמה, ניכר קו משותף ביינות של הר אודם בארבע הסדרות השונות. כולם, לטעמי, מאוזנים מאוד, מדויקים, לא הרפתקנים ולא רברבנים. הפתעות לטובה ציפו לי בסדרות הפשוטות יותר – יער אודם, אדום 2019 (קברנה, נביולו, סירה), בלנד מלבב למחירו הצנוע (70 שקל); והלבנים בסדרת וולקני, בעיקר הריזלינג והשרדונה (90). ואם לבן, אז אלפסי לבן 2018 (שרדונה, ריזלינג, ויוניה) הוא קטגוריה בפני עצמה, ממסך רב קומות ורבדים (190).
יקב הר אודם בבית איש הענבים  (צילום: Ariel B. Gold)יקב הר אודם בבית איש הענבים (צילום: Ariel B. Gold)
עד 1000 ש"ח לבקבוק
בצירי 2003 של היקב מאמירים עד אלף שקל לבקבוק, כמעט, אבל אני הייתי נעצר קודם. לדוגמה, בסירה שובה הלב של 2016־2017 (170) ובאלפסי 2014 (קברנה, מרלו) שמבטא נאמנה את מה שמשפחת אלפסי מיקב הר אודם חושבת על יין, אוהבת ביין ורוצה ביין.