היאכטה הווירטואלית שלנו ממשיכה במסע הים תיכוני בחיפוש אחר המשקאות המתאימים לנו ביותר, המשקאות של ארצות אגן הים התיכון, אותם נאסוף בדרכנו כדי שיספיקו לנו לימי הבידוד במציאות שלנו. התחלנו את הסיבוב צפונה ללבנון, שם פגשנו את הערק זחלאווי, והיום, נקווה שהים יהיה טוב אלינו כל הדרך אל קפריסין. הסקיפר שלנו הכין מלאי ענק של קוביות קרח במקפיא הקטן, כוסות קטנות (ספויילר: כשבתוכן מלפפון חתוך) כבר מוכנות על השולחן בקבינה, המפרשים מורמים ואנחנו יוצאים לדרך.

חוף בקפריסין נראה ריק בעקבות הקורונה (צילום: REUTERS/Yiannis Kourtoglou)חוף בקפריסין נראה ריק בעקבות הקורונה (צילום: REUTERS/Yiannis Kourtoglou)

 
יין בקפריסין - 6,000 השנים הראשונות 
סיפורה של תעשיית היין הקפריסאית דומה לסיפור עולם האלכוהול שלנו. קפריסין היא יצרנית יין ותיקה וממצאים ארכאולוגיים  מראים כי ייצרו יין באי לפחות לפני כ-6,000 שנה. בעשורים האחרונים, בדיוק כמו אצלנו, עוברת תעשיית היין באי מהפכת איכות ומחפשת, כמונו, אחר זהות אישית. נטיעות חדשות ניכרות בכל אזורי היין, עשרות יקבי בוטיק צצו כפטריות אחר הגשם כשבראשם ייננים שחזרו מלימודים מאזורי היין הנחשבים ביותר בעולם. כרמי היין מתרכזים לרוב בצפון מערב קפריסין, במחוז פאפוס, באזור המזרחי של הרי הטרודוס ובמדרונות הדרומיים של הרי הטרודוס.  

ועכשיו למשהו קצת יותר חזק
בין המשקאות האלכוהוליים נמצא את האוזו הקפריסאי, שבדומה לאוזו היווני הוא אניס המזוקק מענבים. טעם הליקריץ בולט באוזו הזה, והוא משמש לרוב כאפריטיף פופולרי. תזקיק  פופולרי נוסף באי, שאפשר גם לקרוא לו המשקה הלאומי הקפריסאי, הוא זיווניה, הגרסה הקפריסאית לגראפה. זהו משקה אלכוהולי מסורתי המיוצר באי כבר מאות שנים וממלא תפקיד חשוב בחיי היומיום של המקומיים. מדובר בתזקיק אלכוהול המופק מגפת הענבים המקומיים, עם רמת אלכוהול גבוהה מאוד לרוב, בין 50% - 90% אלכוהול. המקומיים מכנים אותו גם "ויסקי קפריסאי". המשקה מוגן תחת תקנות האיחוד האירופי כמוצר ייחודי לקפריסין משנת 2004, ולכן אסור ליצר אותו תחת שם זה בשום מדינה אחרת.  

לזיווניה טעם אופייני וניחוח קל של צימוקים. חומציות לא תמצאו בו וגם לא סוכר. המשקה מיוצר בדרך כלל מזני הענבים המקומיים  Mavro ו-  Xynisteri. הענבים חייבים להיות מושלמים, ללא פגמים, רקב או בשלות יתרה ולא מרוסקים, והם חייבים להכיל חומציות גבוהה יחסית. תהליך התסיסה דומה לתהליך תסיסת היינות האדומים, ללא תוספת SO2 כחומר משמר. התרכובות הנדיפות מועברות משאריות הענבים במהלך זיקוק, במנגנון זיקוק מיוחד שכונה באופן מסורתי  lambikos. הקפריסאים נוהגים לשתות את הזיווניה בכוסות קטנות עם פלחי מלפפון, כדי לעדן את הטעם האניסי החריף.

בירת האי 
משקה נוסף שתמצאו בכל פינה באי הקפריסאי היא בירת קיאו – KEO – בירת לאגר חביבה ביותר, נעימה, עדינה וקלה,  ברמת אלכוהול של 4.5%. מגיעה לרוב בבקבוקים גדולים של חצי ליטר.

בירה קאו  (צילום: יח''צ)בירה קאו (צילום: יח''צ)