ראש השנה לאילנות, שציינו בשבוע שעבר, הוא זמן טוב להיזכר בכך שיין הוא מוצר חקלאי, שהאיכות והאופי שלו נגזרים מהכרמים בהם גדלו והענבים הם נעשה. אחרי שנים בהן התייחסנו אל כרמים במונחים של גובה, סוג קרקע תנאי מזג אוויר וזווית לשמש, התעורר בעשורים האחרונים שיח לא פחות מעניין, לגבי הקשרים שבין שיטות העבודה בהם, לבין הטבע הסובב אותם. השיח, שהחל בקרב כמה משוגעים לדבר, שנחשבו בזמנו לקצת תמהונים, הפך לחלק מהשפה השיווקית של לא מעט יקבים מסחריים, ובסך הכול עושה רושם שכולם מרוויחים ממנו.
בנוסף, כדאי להזכיר גם את יקב לוטם הגלילי, שמתמקד בעשייה אורגנית מיומו הראשון, את יקב רקנאטי שמגדל חלקת כרם ביו-דינאמי ניסיונית בגליל העליון, ואת יקב 'נאות סמדר' מהערבה הדרומית, וכמובן שאי אפשר להתעלם מיבואנים כמו: 'ג'יאקונדה' חברת הייבוא וחנות היין התל אביבית, שבקטלוג שלה מופיעים כיום יותר משלוש מאות יינות אורגניים, ביו-דינאמיים וטבעיים מרחבי אירופה, ו-עסיס' יבואנית קטנה של יינות טבעיים מגיאורגיה ואיטליה וגם היבואנים הגדולים והרשתות המתמחות, לא מוותרים על הפוטנציאל המסחרי שביינות הללו והעניין שהם מציעים.