אני לא אוהבת את פורים. המאמינים שבין קוראיי בוודאי יכעסו שאני כותבת כזה דבר מכיוון שביהדות מדובר במצווה אפילו גדולה יותר מיום הכיפורים. כן, כן, פעם חבר מאמין שלקח אותי לסיור קיגל וטשולנט בבני ברק (עוד לפני שחילקו אותם שם עם החיסונים) סיפר לי את זה, אחרי שהזדעזע לשמוע שאני לא מתחפשת בערך מגיל 12. 

פורים בשבילי הוא חג טראומטי איך שלא מסתכלים על זה. פעם היה בו פיגוע במסיבת בית הספר שלי, בפעם אחרת טבח. שלא לדבר על הגשמים שהיו הורסים את כל העדלאידות, התקפי האסתמה בגלל המזג האוויר המטופש בעונה הזאת, מלחמת המפרץ וכמובן גולת הכותרת: הקורונה.

חנות תחפושות לפורים (צילום: מרק ישראל סלם)חנות תחפושות לפורים (צילום: מרק ישראל סלם)

מצווה זו מצווה 
מאז ימי הפיראט האדום של השנה שעברה ואולי החגיגות האחרונות שהיו לאמיצים שבינינו שחשבו שקורונה היא סתם שפעת שמגיעה מסין, לא היה דיבור על תחפושות. למען האמת, אפילו 'ברוריה' בדיזנגוף סנטר – מעוז התחפושות האולטימטיבי של תושבות תל אביב רבתי עברה למתכונת און ליין. זה כבר לא אותו הדבר.

מה שמבחינתי יישאר ללא שינוי בסוף השבוע הבא של פורים, שבעצם יחל ביום רביעי וכנראה ייגמר בעוצר לילי או בסגר עד שבת, היא מצווה  שאני מתעקשת להמשיך ולקיים. מצווה שנותנת לי לגיטימציה לשתות עד לא ידעה – עם פחות רגשות אשמה, ארבעה ימים ברציפות. 

אז מה אנחנו שותות השנה?
עוד מוקדם מידי לחזות את מזג האוויר בחג עצמו, ובהתחשב בקיץ שנמשך ובסופת השלגים ובקור הקיצוני שבעת כתיבת שורות אלה מתנוסס ככותרות אימה בכל ערוץ ואתר, סביר להניח שהקארמה לא תתקן גם הפעם, ופורים יהיה או אביך או גשום ומעצבן, מה שיקל על הפומו של המחסור במסיבות בזמן התפרצות הווריאנט הבריטי. פורים ויין לא ממש הולך לי ביחד. הלגיטימציה לשכרות עד אין סוף לצד האלגנטיות בשתיית יין, לא משתלבים ביחד. את פורים אני משאירה לתותחים הכבדים שיניעו לי את הכבד.

השנה החלטנו במסגרת המצומצמת של החגיגות (לפי ההנחיות, אפשר להירגע) להתרכז במשקה האלות, בתרופה לכל מזור, שהיא הדבר הכי קרוב לאנגליה בימים אלה שאינו מוטציה: ג'ין. נשאלה רק איזה ג'ין?

Bombay Bramble: ג'ין פרימיום חדש של Bombay Sapphire שמשולב בפטל אדום ושחור טריים, ועל כן צבעו העז. הגרסה בעצם יצאה לכבוד הולנטיינז', אבל אדום ושחור הם לחלוטין צבעים של פורים.

בומבי באמבל (צילום: יחצ חול)בומבי באמבל (צילום: יחצ חול)

Thomas Dakin: שגיליתי ממש לאחרונה, ומסתבר שהוא אחד הטובים בעולם. המזקקה נמצאת היכן שהוא בין לונדון לליברפול וזה מה ששכנע אותי לקנות אותו אפילו עוד לפני הטעימה.

תומאס דאקין ג'ין  (צילום: יח''צ)תומאס דאקין ג'ין (צילום: יח''צ)

Beefeater: הגי'ן הקבוע שיש לי תמיד בבית

ג'ין ביפאיטר - הצעת הגשה  (צילום: יח''צ)ג'ין ביפאיטר - הצעת הגשה (צילום: יח''צ)

הצעת הגשה
ג'ין וטוניק זה כבר מזמן פאסה אצלנו. בתקופה האחרונה החלו בנות פרלמנט האלכוהול הקבוע לשתות ג'ין וסודה (סבתות! אבל שוות!), ואפילו ללגום אותו נקי. ההורדה של הטוניק מהג'ין והמעבר לסודה (אלוהים יודע למה לא חשבתי על זה קודם), הזכירה לי את התקופה בה הפסקתי לשתות קפה עם כפית סוכר ועברתי לשתות בלי. בהתחלה זה היה מוזר, אבל עכשיו אין לי שום דרך לעכל קפה מתקתק.  

למי שג'ין הוא תרופה מידי עבורה, האופציה הנוספת היא ללכת על 'מרטיני ביטר' – שגיליתי בשבוע האחרון. תחליף לקמפרי שאני ממש לא אוהבת והרחיק ממני הרבה קוקטיילים שלא שתיתי בגללו. הביטר, הוא גרסה קצת יותר מעודנת לקמפרי (איכשהו המרירות שלו פחות מורגשת על אף שמו) ועם קצת סודה, מדובר באפריטיף מושלם בעל 25% אלכוהול בלבד. מה שלא מונע פתיחה של עוד בקבוק יין אחר כך.