"עברנו חמש שנים דרמטיות", אמר ד"ר יובל סמואל, הבעלים של יקב אמפורה בפתח הפגישה שלי איתו ועם שניים מאנשי הצוות שלו: היינן מאירם הראל והמנכ"ל אסף עזר. חמש שנים במהלכן הוא העדיף לא להיחשף. סמואל, שהוא גם בעלים של רשת מרפאות ווטרינריות רכש את בשנת 2016 את היקב, שנודע עד לאותם ימים ביינות כבדים, מושקעים ועתירי אלכוהול  שנעשו על יד יועץ היין הישראלי ארקדי פפיקיאן, והיועץ הבינלאומי מישל רולאן. לדברי סמואל, הוא קיבל לידיו יקב שפנה בעיקר לקהל מבוגר ואחת המטרות העיקריות שעמדו לנגד עיניו, הייתה לרענן את היינות, לקחת אותם לכיוונים ים-תיכוניים נגישים ולהפנות אותם לקהל. הוא עשה זאת תוך שימוש באחד הנכסים הבולטים ביותר של 'אמפורה': מבנה היקב ומרכז המבקרים. 

יקב אמפורה  (צילום: שני בריל)
יקב אמפורה (צילום: שני בריל)

אירופה של הכרמל 
המבנה, שתוכנן על ידי אדריכל איטלקי מחבל פיימונטה, נמצא למרגלות הכרמל, בחוות מקורה שליד כרם מהר"ל, ומושך אליו בימים כתיקונם לא מעט מבקרים, שנהנים מהנוף מהאירוח ומהיינות. "בימי הקורונה", מספר המנכ"ל, "הגיעו יותר אנשים מהרגיל" בין הסיבות לכך: הגבולות שנסגרו והחזירו את הישראלים שנהגו לטוס לסיורי יין בחו"ל ליקבים המקומיים, והעובדה שהביקור ביקב, מתקיים למעשה באוויר הפתוח. 'אמפורה' היה בין היקבים הישראלים הראשונים שהציעו למבקרים, בין סגר לעוצר, סלסילות פיקניק, אותן יכלו לקחת איתם אל חוף הים, ליערות הכרמל הסמוכים או לחצר המטופחת, שאכן, נותנת תחושה של חו"ל.

יקב אמפורה. פיקניק  (צילום: באדיבות היקב )
יקב אמפורה. פיקניק (צילום: באדיבות היקב )

הכיוון: ים-תיכון 
במהלך אותן חמש שנים דרמטיות, נערכו שינויים לא מעט שינויים בהרכב הכרמים, בציוד, ובדמויות המפתח - היינן הישראלי הבינלאומי מעיין קושיצקי שהחליף את פפיקיאן כיינן ראשי, הכניס לתפקיד היינן את מאירם הראל, שרכש את השכלתו המקצועית בבורגון שבצרפת. לאחרונה שופץ מרכז המבקרים, על מנת להתאים את עצמו לשטף האורחים שלא מפסיקים להגיע. היקב שבשנת 2006 ייצר כשלושים וחמישה אלף בקבוקי יין בשנה, הגיע בבציר האחרון לכמות של כמאה ועשרים אלף בקבוקים. והזרוע עוד נטויה. "המטרה שלנו", אומר סמואל, "היא ליצור תרבות יין של צעירים שיעברו מבירה ליין, ואנחנו רואים את זה קורה." עכשיו נותר רק לראות אם היינות של אמפורה ראויים גם כאשר הם מנותקים מתבנית נוף מולדתם. 

אמפורה, MED, בלאן דה נואר 2020
 
היין שאת שמו אפשר לתרגם ל"לבן מענבים אדומים" או אם תרצו "'רוזה", נעשה משלושה זנים ים תיכוניים: סירה, קריניאן וסנסו שגדלו בשלושה אזורים: צפון רמת הגולן, הגליל העליון ובקעת הנדיב. יש לו צבע על הספקטרום שבין אפרסק לנחושת וריחות רעננים של פירות אדומים טריים ועשבי תיבול רעננים. הטעמים מאוזנים מאוד, החמיצות טובה, המבנה המוצק שלו מאפשר התמודדות עם לא מעט מנות קלות יחסית והסיומת פירותית ומרעננת. המחיר: 88 שקלים  

אמפורה, מקורה, שרדונה 2018
בלי יותר מדי הקדמות: זה אחד מיינות השרדונה הישראלים הכי מעניינים שטעמתי השנה אם לא המעניין ביותר. מאירם, שעשה אותו במקביל להולדת בנו, מספר שעשייתו לוותה בהרבה מחשבות על מסורת מול קדמה בשילוב בין מספר טכנולוגיות יינניות. הוא נוצר מענבי רמת הגולן והגליל העליון שנסחטו בשלמותם ותססו בחלקם בחביות עץ, ולאחר מכן התיישנו ארבעה עשר חודשים בחביות בנפחים שונים. ריחות הפרי הלבן והטרופי שלו, מלווים במינראליות מרתקת, נוכחות העץ הרמונית להפליא, המבנה מוצק והחמיצות מרשימה במיוחד. המחיר: 156 שקלים
 
אמפורה, ריטון רוז' 2017
'ריטון', אחד היינות הנמכרים ביותר של היקב, נמזג תוך שתי הסתייגויות. הראשונה: למרות הדיבורים על ים תיכוניות, מדובר ביין בסגנון בורדו שנעשה מענבי קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק והתיישן שנתיים בחביות. והשנייה: הזמן הקצר שעבר מאז שנכנס לבקבוק. לטעמי, למרות הקשיחות היחסית, הוא מצליח להמשיך את הקו הרענן והפירותי של היקב, ואילו הטעמים ההרמוניים, השימוש המדויק בחביות עץ והחמיצות הטובה, יכולים ללמד על כך שתוך זמן קצר הוא יהפוך ליין מהנה מאוד. המחיר: כ-106 שקלים

אמפורה, מקורה, קברנה סוביניון 2012
הבקבוק הכבד הזה, כמו שעושים לא מעט בקבוקי יין, מתפקד כסוג של כמוסת זמן ומקפיא את הימים בהם התאפיין היקב ביינות עתירי אלכוהול שהתיישנו שלוש שנים בחביות. היין שנעשה מענבי צפון רמת הגולן והרי ירושלים, נולד וטופח כדי לזכות בתחרויות ולהחזיק מעמד והוא עושה את זה באופן מרשים, עם ריחות של פירות בשלים, עשבי תיבול, עור, שוקולד, אדמה וקפה, מרקם חלקלק, טעמים עשירים וסיומת ארוכה ומורכבת במיוחד. המחיר: כ-250 שקלים

יקב אמפורה. היינות החדשים  (צילום: באדיבות היקב )
יקב אמפורה. היינות החדשים (צילום: באדיבות היקב )
הבושם של בנימינה
עלייתם של היינות הלבנים והוורודים, גם בכמות וגם באיכות, היא אחד הסממנים לכך שישראל הולכת והופכת למדינת יין נורמאלית. מזג האוויר רוב ימות השנה אינו מעודד צריכה של יינות אדומים. אל התחרות על ליבו של צרכן יינות הרוזה המושקעים, הצטרף זה עתה יקב בנימינה עם "פרפום דה בנימינה 2020".
 
ליין שנעשה ברובו מענבי גרנאש, עם תוספת קלה של ברברה ושחלקו בילה שלושה חודשים בחביות יש ריחות מרעננים של הדרים ופירות אדומים טריים, חמיצות טובה מאוד ומבנה שמאפשר לו להתמודד בקלות גם לצד אוכל. את הבקבוק המעוצב אולי קצת קשה לשמור בשכיבה במקרר, אבל ממילא לא מדובר ביין שצריך להתאפק איתו. המחיר: 89 שקלים
פרפום דה בנימינה - רוזה  (צילום: אפרת אשל)
פרפום דה בנימינה - רוזה (צילום: אפרת אשל)

דרינקים וקולינריה בקיסריה 
"אימפריאל קראפט קוקטייל בר", הממוקם בקומת הכניסה של מלון 'אימפריאל' בתל-אביב, הוא אחד מברי הקוקטיילים האיכותיים והמוערכים בעיר. ולא רק בה. בשנת 2017 נכנס הבר, שהוקם ארבע שנים קודם לכן לרשימת 50 ברי הקוקטיילים המובילים בעולם. בתקופת הקורונה יכולנו ליהנות מקוקטיילים של האימפריאל בפורמט של מארזים, אבל עם הסרת ההגבלות, אפשר ליהנות מהם גם מחוץ לבית.
 
אחת ההזדמנויות המעניינות לעשות זאת מוצעת במסגרת סוף שבוע קולינארי, שיתקיים במלון 'דן קיסריה ריזורט' בו יתארחו, גם השף יוסי שטרית, נדב ודניאל בוגרי MKR המטבח המנצח ויערכו לא מעט פעילויות נוספות.  מתי: 11-13/3/2021. המחיר: החל מ-3772 שקלים לזוג. כולל כל הארוחות והפעילויות.

דן קיסריה, מתחם הבריכה  (צילום: אורי אקרמן)
דן קיסריה, מתחם הבריכה (צילום: אורי אקרמן)