במקומות שונים בעולם משתמשים במכלי בטון לעשיית יין, בעיקר בשלב התסיסה, אך בשנים האחרונות מיכלי הבטון חוזרים לתעשייה ככלים לשימור והתבגרות. מיכלים אלה מאפשרים חמצון קל מאוד, לעומת נירוסטה שמונעת חמצון לחלוטין או חביות עץ המאפשרות לעתים חמצון יתר. לבטון יש אינטראקציה מעניינת עם היין והשפעה מבורכת על אופיו. בתופעה ניתן לחזות בעמק הרון הדרומי, ממלכת הגרנאש והסירה, שם מקובל להתסיס וליישן בבטון את הזנים הללו, הידועים בנטייה שלהם לחיזור (ירידה בדרגת החמצן).
"אצלי האהבה לבטון התחילה לפני כרמל, כי התחלתי את דרכי בעולם היין באיטליה" מספר יפתח. כשהגעתי ליקבי כרמל אהבתי את מיכלי הבטון הישנים ויחד עם היינן הראשי דאז, ליאור לקסר, שהיה מאוד פתוח לעניין, הוחלט לשפץ אותם. הבאנו צוות של עובדים איטלקיים שהתחילו בשיפוץ. לפני כן הספקנו לעשות ניסוי עם מרלו בבטון מול נירוסטה. היין במכלי הבטון היה הרבה יותר מפותח ונקי עם צבע טוב יותר והבנו שמבחינתנו זה נכס. שמחתי על מבצע השיפוץ. לדעתי לשפץ את הבריכות היה גם פחות יקר מלהרוס אותן". אגב, בחבית יין משתמשים בערך כארבע שנים, ואילו בבטון מטופל היטב אפשר להשתמש כמעט לנצח.
התרעות פיקוד העורף