בשנים האחרונות עוברת תעשיית היין המקומית שינוי מבורך, ומתחדשת בזני ענבים ים תיכוניים. זנים מהם ניתן לייצר לרוב יינות קלים למדי, המתאימים לאקלים המקומי ומעניקים חוויית שתייה רעננה ומעודנת. אילו זנים נחשבים לים תיכוניים ולמה? האם הם נקראים כך בשל מיקום ארצות המקור שלהם? האם מדובר בענבים שמתאימים לכל אקלים ים תיכוני? אולי הם בכלל מתאימים לקולינריה המקומית? והאם בכל ארץ ים תיכונית סגנון היינות של אותם זנים יהיה דומה? עם תחילת הקיץ, ביררנו את הנושאים הללו עם קובי ארביב, יינן יקב רקנאטי, שנותן הרבה כבוד ליינות לבנים ולזנים ים תיכוניים. 

מרבית הזנים הים תיכוניים המגיעים אלינו גדלים בדרום צרפת, בחלקו הדרומי של עמק הרון, בו האקלים חם ויבש יחסית. הזנים האלה גדלים יפה גם באקלים החם שלנו, אם כי האזור שלנו לא ממש יבש וסוגי הקרקע שונים. הם מגיעים להבשלה בצורה מיטבית לפני שהחומציות מספיקה להתמעט, וכך מעניקים ליינות רעננות וקלילות חיננית. זנים אלה הפכו להיות רצויים גם בשל יכולתם להניב יבולים גבוהים.

קובי ארביב (צילום: בן יוסטר)קובי ארביב (צילום: בן יוסטר)
מה הופך זני ענבים ל-"ים תיכוניים"?
"נכון יהיה לדייק ולטעון שאלה לא זנים ים תיכוניים בהכרח, אלא זנים המתאימים לאקלים הים תיכוני" אומר קובי ארביב. "הם מעניקים את ההתאמה הכי נכונה והכי טובה שיכולה להיות לאזור הגידול שלנו. ונוטעים אותם בארץ במקומות שיתנו את הביטוי הטוב ביותר לזן. זנים לבנים כמו רוסאן, מרסאן וקולומבר יכולים להתמודד עם האקלים והגיוון הטופוגרפי שלנו. לדוגמה: לקולומבר יש את היכולת לגדול באזורים גבוליים ולגלות גמישות, ולכן זה הופך אותו למתאים ונכון. הוא יודע לייצר יינות ברמות שונות, מ-'רקנאטי יונתן' הפירותי, העסיסי, הנגיש והרענן, ועד ל-'מד בלנד' המינרלי, הגסטרונומי והקצת פחות עסיסי. כמו כן הוא מתאים מאוד גם לשוק שמחפש אחר יינות חצי יבשים".  

"רוסאן ומרסאן נכנסו מבציר 2019 גם לסדרת גליל עליון, כי הבנו שלא צריך להשתמש בזנים האלה רק בקצה העליון, בקצפת, ונכון לדבר עליהם גם בסדרות בינוניות ונמוכות יותר" מסביר ארביב. "זה חלק מהותי של היקב שלנו. בפועל, הזנים האלה יודעים לחיות בהרבה אזורי גידול בצורה טובה. כרגע הרוסאן והמרסאן נמצאים בספיישל רזרב, המבוסס ברובו רוסאן, אך הם יגיעו גם ליינות בסדרות נמוכות יותר. אני מוצא שרוסאן מתאים יותר לשמש כזן מוביל באקלים שלנו, לעומת יינות עמק הרון, שם המרסאן הוא המוביל ביין. הרוסאן מביא עמו שלד של רעננות ופריכות והמרסאן מגיע כעטיפה, קצת יותר טרופי ושמנמן, פחות חומצי, עוטף ומחבק. מצד אחד יש פה עושר של פרי ומאידך אלגנטיות". 

"לאחרונה נכנס ליקב גם שנין בלאן עם היכולות הוורסטיליות המדהימות שלו לגדול באזורים חמים וקרים, המאפשרות ליצור ממנו יינות מתוקים, יבשים ומבעבעים. נטענו שנין בלאן בשפלה וגם ברמת הגולן באזור תל פארס. רק צריך למצוא את האזורים הטובים ביותר לענבים השונים. זן השנין בלאן מאוד מעניין. בעתיד, כשאפשר יהיה, אשמח לנטוע גם גרנאש בלאן שמאוד מתאים לאקלים שלנו ומאפשר מנעד רחב של גיוון. זני הרון עובדים פה נפלא".

יקב רקנאטי, בציר  (צילום: ליאת משען )יקב רקנאטי, בציר (צילום: ליאת משען )
 

מה לגבי הזן הקדום מראווי, אותו לא נמצא באזורי יין אחרים
"מבציר 2014 אנחנו מייצרים כל שנה יין מזן המראווי, מאותו כרם שממוקם סמוך לבית לחם. עשינו אתו ניסיון באזור הגליל, אך עדיין מוקדם להגיד מה יהיו ההשלכות. אני בטוח שנוכל ללמוד עליו יותר בהמשך. את המראווי, בגלל שאי אפשר ללמוד עליו מניסיון של אחרים, למדנו עם השנים, איך להתייחס אליו, מהו מועד הבציר, ואיך לסחוט אותו ומה הטמפרטורה הנכונה לו כדי לנצל את המינרליות הייחודית שלו. אני אוהב לחבר אותו 'משפחתית' ל-שנין בלאן, נראה לי שהם מדברים באותה שפה, מינרליות מחד ומנגד גוון שמנמן".   

ומה בעתיד?
"אנחנו בעיצומו של תהליך הבנייה של היקב החדש באזור התעשייה דלתון, הצופה אל החרמון והוא ממש קורם עור וגידים. בשאיפה שאת בציר 2022 כבר נביא לשם. היקב החדש יקנה לנו יכולת לגדול במקצת, אם כי אנחנו לא שואפים לגדול יותר מדי, ובעיקר יאפשר לנו נוחות בעבודה וקירבה לכרמים. רוב הכרמים שלנו נטועים בגליל וברמת הגולן, קצת בשפלה ומעט בדרום". 

הלבנים הים תיכוניים של יקב רקנאטי
רקנאטי, ספיישל רזרב לבן 2017:
יין לבן יבש ואלגנטי מהזנים רוסאן ומרסאן, מכרם קדמת צבי שברמת הגולן. ליין ארומות מורכבות של פירותיות בצד מינרליות, תפוח ואגס, וניל וציפורן. גוף די מלא ועשיר עם אופי ברור, חמיצות מאוזנת וסיומת מינראלית. המחיר: 149 שקלים.

רקנאטי, ספיישל רזרב לבן  (צילום: גיא הכט)רקנאטי, ספיישל רזרב לבן (צילום: גיא הכט)

רקנאטי, מד בלנד לבן 2019:  בלנד ים תיכוני לבן יבש המבוסס על קולומבר עם מעט שרדונה ורוסאן. יין קליל ורענן, פריך, פירותי ופרחוני ובעל חומציות חיונית ונעימה, עידון ואיפוק. המחיר: 75 שקלים.

רקנאטי, מראווי 2019:  יין לבן יבש מענבי מהזן הקדום מראווי, שנבצרו מכרם בעל באזור הרי יהודה. ניחוחות הדריים, לימון ולמון ליים. יין קליל ורענן עם חמיצות טובה וסיומת מינרלית נעימה. המחיר: 109 שקלים.

רקנאטי, פרנץ בלנד 2020: יין לבן חצי יבש מענבי קולומבר, סוביניון בלאן ומוסקט. ניחוחות עסיסיים של ליצ'י, אפרסק בשל ומלון, גוף קל עם מתיקות מעודנת וסיומת נעימה. המחיר: 79 שקלים.

רקנאטי, פרנץ' בלנד  (צילום: עומרי מירון)רקנאטי, פרנץ' בלנד (צילום: עומרי מירון)

רקנאטי מרסאן 2020: מבוסס על ענבי מרסאן מרחבי הגליל העליון. עדיין לא טעמתי את היין. היצרנים טוענים כי ליין ארומות פירות הדר, פירות גלעין ופרחי בר לבנים ומבנה אלגנטי והרמוני. יש למה לצפות. המחיר: 59 שקלים.

ועוד שני יינות לבנים מזנים המתאימים לאקלים הים תיכוני:
טפרברג, אינספייר, סוביניון בלאן, רוסאן, ויונייה 2020: יין לבן יבש. ענבי הסוביניון בלאן נבצרו מההר הגבוה שבהרי אפרים, הרוסאן והוויונייה מחלקות מובחרות מעמק איילון. ניחוחות מורכבים, פרחוניים ועשבוניים, פריכות, רעננות וחמיצות נוכחת, בצד רכות נעימה ועדינות בסיומת. המחיר: 60 שקלים.

טפרברג, אינספייר, סוביניון בלאן, רוסאן, ויונייה  (צילום: איל קרן)טפרברג, אינספייר, סוביניון בלאן, רוסאן, ויונייה (צילום: איל קרן)

בנימינה, יוגב, רוסאן מרסאן 2020:  יין לבן יבש מענבי רוסאן ומרסאן שנבצרו מחלקות צמודות בכרם מירב שבגלבוע. ניחוחות של הדרים, אפרסקים, בריוש ודבשיות קלה. יין קל ורענן. המחיר: 39 שקלים.