אני לא יכולה לומר שכשהייתי צעירה יותר חשבתי שכל מה שקשור ביין יהפוך אצלי לתחביב, אבל כמו שהטעם שלו היה נרכש (ולקח לי קצת זמן ללמוד ולהבין שאני אוהבת), כך גם כל ההתעסקות וההתעניינות בכל מה שקשור ליינות הפך לחלק מהיום יום שלי. יש משהו בתעשייה הזאת שגורם לי רוגע ושקט נפשי, ותמיד נדמה לי שגם האנשים שעוסקים במלאכה הם כאלה. כך או כך, עדיין כשמדברים על כרמים, על חקלאות ועל ייצור יין מדברים בלשון זכר, לכן בכל פעם כשאני נתקלת באישה שהיא יקב בפני עצמה אני נפעמת.