אני לא יכולה לומר שכשהייתי צעירה יותר חשבתי שכל מה שקשור ביין יהפוך אצלי לתחביב, אבל כמו שהטעם שלו היה נרכש (ולקח לי קצת זמן ללמוד ולהבין שאני אוהבת), כך גם כל ההתעסקות וההתעניינות בכל מה שקשור ליינות הפך לחלק מהיום יום שלי. יש משהו בתעשייה הזאת שגורם לי רוגע ושקט נפשי, ותמיד נדמה לי שגם האנשים שעוסקים במלאכה הם כאלה. כך או כך, עדיין כשמדברים על כרמים, על חקלאות ועל ייצור יין מדברים בלשון זכר, לכן בכל פעם כשאני נתקלת באישה שהיא יקב בפני עצמה אני נפעמת. 

תודה לאינסטגרם 
בשיטוט לילי באינסטגרם נתקלתי בעמוד של יקב תל (זו לחלוטין המלצת מעקב). כמובן שמתוך סקרנות מיד פניתי אליהם בהודעה פרטית במענה התברר לי שמאחורי היקב הקטן עומדת אישה בשם ליטל עובדיה שאחרי שנים של עבודה בתעשיית היין החליטה לנטוע חלקות כרם במשק הביתי במושב שעל, ולהקים יקב. 

מקומיות, מסורת וחדשנות 
עובדיה, מפעילה משק חקלאי עצמאי ובימים אלה משלימה את התואר השני שלה במדעי היין והגפן באוניברסיטת Strut Charles שבאוסטרליה. מידי שנה היא נוסעת לאוסטרליה למבחנים והתנסויות וזוכה להשראה רבה בתחום. היא מספרת שהיא מאמינה גדולה ביכולת לייצר יינות טובים וטעימים בישראל, מעריצה גדולה של צפון רמת הגולן כאזור חקלאי בעל ערך מוסף וייחודי. וגאה לגדל גפנים ולייצר כאן יינות שמייצגים מקומיות, מסורת וחדשנות.

יקב תל, ביקבוק (צילום: באדיבות היקב )יקב תל, ביקבוק (צילום: באדיבות היקב )
שווה את הנסיעה 
היקב שהוקם בשנת 2019  נמצא בצפון רמת הגולן במושב שעל למרגלותיו של תל שיבאן. שעל אגב, הוא אחד המושבים החקלאים הכייפים לביקור ובהחלט שווים את הנסיעה הארוכה בפקקים. התוצרת הראשונה יצאה לאוויר העולם עם בקבוק של 100% גרנאש (האהבה החדשה שלי, ועוד נדבר עליה), בשנה שעברה נוצרו ביקב 5000 בקבוקים, שני זנים לבנים וארבעה אדומים. עובדיה מכוונת ליינות זניים מכרמים יחידניים שכולם נמצאים בצפון רמת הגולן מקו 750 עד 1100 מטר מעל פני הים, איזור גידול שמזג האוויר בו קר במיוחד וייחודי מאד לישראל, אפשר לקרוא לזה מיני אירופה, אם נתעלם מהשכנים ממול. שלושת היינות הבאים נמצאים כעת על המדף וכדאי מאוד לנסות אותם. 

גרנאש 2019:  התיישן במשך 11 חודשים בחביות צרפתיות משומשות. הבחירה לבקבק את היין צעיר היתה מכוונת, ומתאימה לזן, שיכול אגב גם להתיישן היטב.  

ריזלינג 2020: ריזלינג הוא לחלוטין היין של השנה הקרובה, לא כולם מכירים את הריזלינג היבש ולפעמים מי שלא בקיא לעומק בעולם היין אפילו קצת טועה באבחנה שלו בגלל הרפרנס לאמרלד ריזלינג. אז לא, ריזלינג הוא זן אחר לחלוטין. רענן, יבש, ארומטי והכי מתאים לקיץ שלנו. התאהבתי בו לפני כמה חודשים, והוא לחלוטין מועמד להחליף את מקומם של הלבנים הקבועים שלי בקיץ הקרוב. עובדיה עצמה מאד מאמינה ביכולת ההתיישנות שלו בקבוק. הגפנים אגב, גדלות בעמק הבכא, מנטיעת 1993 בגובה של 1074 מטר מעל פני הים.

שרדונה 2020: "הרעיון של השתייה – הוא להבליט שרדונה "אחר" בזכות כרם עם אקלים קר מאוד הנמצא על תל גבוה" אומרת הייננית. "השרדונה מציג יכולת לחומצה טבעית גבוהה. והינו מאופיין בריחות וטעמי לימון ותפוח ירוק. שכבות עדינות  מאוד של חבית מלוות באף ובסיומת. אני קוראת לו שרדונה של עולם חדש-ישן".

יקב תל, רמת הגולן (צילום: באדיבות היקב )יקב תל, רמת הגולן (צילום: באדיבות היקב )