בניסיון לצפות מה יכול להיות הטרנד הבא בעולם האלכוהול ואילו טרנדים נמצאים כאן ממש עכשיו, חקרנו בכתבות הקודמות משקאות כמו שרי, ורמוט ומזקל. היום הגענו אל אחד המשקאות הפופולריים והנמכרים ביותר בעולם, רום. לא סתם רום בהיר, אותו משקה מוכר המיוצר כבר מאמצע המאה ה-15, אלא הרום הכהה.
 
ההבדל הוא לא רק בצבע 
"לרום יש תעשייה שלמה של חובבים, כמו ליין ולוויסקי" אומר דרור אלטרוביץ מהברים 'אימפריאל' ו-'לה אוטרה', "מותגים מעניינים ומיוחדים מגיעים מחו"ל, וכל הזמן מחדשים. זו בהחלט מגמה וטרנד עולמי וזה כבר קורה גם בארץ. אנחנו רואים הרבה סגנונות ייצור וזיקוק שיוצרים עניין רב, זיקוק בדודי עץ בני 100 שנים, סוגי רום בווליום גבוה, חומרי גלם טובים וללא תוספים, חלקם גם יקרים מאוד. וכל אלה נכנסים גם לקוקטיילים וכבר אי אפשר להתעלם מהתופעה".

קוקטייל רום אולד פשנד  (צילום: גל סידס)
קוקטייל רום אולד פשנד (צילום: גל סידס)
דבר המסעדנים
"כבר שנים משתמשים ומדברים על רום" אומר אבירם כץ ממסעדת הבסטה, "לפני כמה שנים, עשו אנשי מזקקת 'זאקאפה' מהלך חכם והחדירו רום כהה טוב, זאקאפה 23, שכבש את חך השותים. אך עם התבגרות הטעם מעניין לראות היום סוגי רום מעניינים, פאנקיים, לא מתוקים ועם טעמים מגוונים ומסקרנים. הארטיזנליות והחיפוש אחר הדברים הלא מוכרים והמעניינים יותר מגיע מעולם של אלכוהול שלא נשלט ומוכתב רק על ידי תאגידי ענק. שימוש בחומרי גלם טבעיים וטובים ללא תוספים לא רצויים יוצרים עולם יותר מעניין. פה עזרה גם שנת הקורונה, אנשים שתו בבית בלי רעשי רקע, צללו יותר אל תוך הטעמים ואופי המשקאות וחיפשו להוציא את הכסף שלא הוציאו בברים באיכות וביבוא החדש המסקרן שהגיע בשנה הזו".  

אורון לרנר מה-'אימפריאל' מחזק: "לפני כמה שנים עפנו על זאקאפה, רום מיושן בחביות. מאז ועד היום עולם הרום המיושן עובר תהפוכות, ונושא השיחה היום הוא מה מוסיפים לרום לפני שנכנס לחביות, כמו סוכר, תבלינים, תמציות, וישנו גם מיתוג מסעיר שמרמז על מה שבבקבוק. מגיעים לארץ היום מוצרים מעניינים וטעימים של יצרנים חדשנים שעושים מה שהם רוצים ולא נצמדים למוצרי העבר המתקתקים. המחירים שלהם לעתים די גבוהים, אך כדי לא לפגוע ביצרנים אחרים יש כתוצאה מכך חקיקות חדשות וקשוחות לטובת היצרנים".

רום זקאפה  (צילום: יח''צ)
רום זקאפה (צילום: יח''צ)

עושר ומגוון 
מותגי הרום החדשים לרוב הרבה פחות מתוקים וחלקם יבשים לחלוטין. היצרנים שלהם לא מחפשים לייצר רום לפי דעת וטעם הקהל הרחב, הם מכינים את מה שהם אוהבים ואז מנסים למצוא מי שישתה את זה. בעיניהם היופי של הרום הוא העושר והמגוון של תרבות ופרופיל הטעם. 

"החקלאים החלו לגדל זני סוכר שיתאימו למזקקה, מה שפותח מקום ליצירתיות חדשה" מוסיף אורון, "ויש גם שימוש בתסיסה טבעית, בשמרים מקומיים בלבד ועוד חידושים במוצרים שהם פיתוח אותנטי של המזקקה בה הם מיוצרים. בכל אי בקריביים אפשר למצוא סגנון שונה ולכל מזקקה ייחודיות משלה, והעולם הזה הפך להיות עשיר מאוד. אי אפשר היום כבר לזהות טעם אחד מובהק אחיד של רום".  

דבר היבואנים
גם ליבואנים יש מה להגיד בנושא. אריה לקונישוק, המנהל המקצועי של חברת הייבוא יורוסטנדרט מודה כי טרנד הרום מתקיים כבר בימים אלה, "זהו טרנד שמאוד מתאים לישראל, המשקה מאוד ידידותי, עם סקסאפיל של מדינות חמות, יש לו מתיקות קלה והוא זורם נהדר בקוקטיילים. אין ספק שרום כבר פה, וביחוד רום כהה. ומוסיף אלעד סלובטיק, סמנכ"ל שיווק יין בעיר, "אנחנו מאוד מאמינים ברום ואפילו מקדמים אותו על חשבון הקוניאק". 

ללא תוספת סוכר 
אחד מיבואני הרום החדשניים והמסקרנים הוא דודי זץ (ושותפו אסף איווניר), יבואני בוטיק שמייבאים מוצרים ארטיזנליים, ייחודיים מיצרנים קטנים שלא מושפעים מתאגידי האלכוהול הגדולים. "לפני 15–20 שנים, כשהדרכנו קורסי ברמנים, הסברנו לתלמידים שרום זה מתוק כי הוא עשוי מקנה סוכר, וכיום מגיעים מוצרים שונים מכל מיני מקומות בעולם, שהדבר היחיד שמחבר ביניהם הוא שכולם יבשים" אומר דודי. "סוגי רום מחומרי גלם אמיתיים, ללא תוספים ובלי סוכר.
 
"אני רואה שיש הרבה פתיחות לזה, אמנם אנחנו בהתחלה, אבל זה עולם ומלואו. לאחרונה כבר יש בארץ מועדוני רום של אנשים שמחפשים סוגי רום שונים מהעולם, גרגרני רום שמחפשים מוצרים ארטיזנליים, קראפט אמיתי, ומדברים על חומרי הגלם, ואל העולם הזה התחברנו בשנה האחרונה".  

"במשך שנים רבות כל אזורי ייצור הרום היו קולוניות של צרפתים, ספרדים ואנגלים בעיקר. היום כמעט לא רואים אותם, אך מבחינה כלכלית החברות עדיין שולטות שם ומייצרות הרבה רום" מוסיף דודי. "בגלל שמדובר במדינות עניות ברובן לא הייתה בעיה להוסיף למוצרים הרבה סוכר לטעם הקהל, שלא כמו בקטגוריות מוצרים אחרות, שיש בהן חוקים נוקשים באשר לתוספים.
 
"בעולם הרום של השנים האחרונות קמו הרבה יצרנים קטנים וארטיזנליים שמייצרים סוגי רום יבשים בשיטות מסורתיות, שמתיישנים בטמפרטורות כמעט הזויות, עם אידוי (חלקם של המלאכים) של בין 20 – 25 אחוז בשנה, לעומת 2 – 4 אחוז באירופה (ויסקי, קוניאק ואחרים), ללא תוספות סוכר וקרמל ובסוגי חביות מיוחדות. והמוצרים שונים לגמרי ממה שהכרנו כל השנים. התוצאה לעתים של סוגי רום עם טעמים פאנקיים, לעתים ירוקים, דשא קצוץ, זיתים, ולעתים ריחות מדיצינליים או בננות, קוקוס קלוי, טבק ועוד מגוון רב".

רום אפלטון אסטייט  (צילום: יח''צ)
רום אפלטון אסטייט (צילום: יח''צ)

זמן סוכר 
רום הוא התזקיק האלכוהולי המדורג מספר שתיים בעולם מבחינת פופולריות ומכירות. מרבית מותגי הרום מיוצרים בארצות הים הקאריבי ובשפך הנהר דמררה שבגיאנה (לשעבר גיאנה הבריטית) בדרום אמריקה. בארצות אלה מייחסים למשקה חשיבות תרבותית גבוהה ואפילו דתית.  מסורת ייצור הרום בקובה התחילה בשנת 1493, כשקולומבוס ומגלי ארצות אחרים שהגיעו בעקבותיו לאזור הביאו את קנה הסוכר אל האי. הצמח נקלט היטב בשל תנאי האקלים המתאימים. הקנים המתוקים שגשגו באדמתה הפורייה של קובה, ותעשיית הסוכר פרחה. 

רום אמיתי זוקק לראשונה במטעי הסוכר באיים הקאריביים, לפי המסורת - באי ברבדוס, כשעבדים גילו שאפשר להתסיס את אחד מתוצרי הלוואי של קנה הסוכר, הדבשה (המולסה), ולקבל כתוצאה מכך אלכוהול. בשנת 1620 היו באי כבר יותר מ-50 מזקקות רום המיוצר מסוכר. די מהר זכה הרום לפופולריות גדולה והתפשט לארצות דרום אמריקה וגם  למושבות האירופיות במרכז אמריקה ובצפונה. 

רום כהה איכותי ומיושן נעים לשתות כמו כל מוצר מיושן אחר, נקי או עם קרח. כמו כן, רום משחק תפקיד חשוב מאוד בעולם הקוקטיילים. אגב, אחד האנשים שעשו לרום את יחסי הציבור הטובים ביותר היה הסופר ארנסט המינגווי, חובב רום מושבע, שטבע את האמרה "לעתים אדם אינטליגנטי נאלץ להיות שיכור כדי לסבול חברת טיפשים".