לפני כעשור היינו מסובים, טל חוטינר ואני בבראסרי ברחוב אבן גבירול, על השולחן מאחורי הבר. כך כל הרחוב חלף לנגד עינינו וכמו שאנחנו עושים בדרך כלל, הסתכלנו באנשים וניסינו לנחש את מצב רוחם. הרגע בו עבר מולנו אדם שנראה טרוד, מכונס בעצמו וסובל, ייזכר לעד כרגע הולדתו של המונח: "עצבת" - גם עצירות וגם צרבת. נזכרתי בזה כעת כי קשה לחשוב על הגדרה טובה יותר למצב רוחו של העם בישראל בתקופה זו.
מי היה מאמין לפני חודש, שהכלבים יסתובבו חופשי ובעליהם עם מחסום פה, שעם הספר יהפוך לעם הסופר, ש"אני רק שאלה" יתחלף בתורי ענק שלא ראינו מאז יציאת מצרים, ולמרות שזכויות הפרט שלנו ירוסקו ללא היכר, נתעסק במחסור בביצים.
בין מצות למצוות, בין חוסר וודאות לעוצר החלטתי להיזכר בשבעה משקאות מופלאים שנולדו כתרופות למערכת העיכול, אך אין כמוהם כדי לערפל את המחשבות ולשכך את החרדות. מרביתם נולדו על ידי רוקחים, נזירים או רופאים שחיפשו פתרון לבעיות מעיים והקלה על דרכי העיכול, כמעט כולם יוצרו על ידי מספר מועט של בעלי סוד שהסתכסכו, לא מדברים זה עם זה ולא מוכנים לגלות את המרכיבים הבוטאניים ולכל אחד מהם, בלי יוצא מן הכלל, יכול להיות תפקיד חשוב מאוד באסטרטגיית היציאה שלכם.
אם כבר אלים, אז בחרתי להמליץ על אוזו אפרודיטה מבית ברבאייאני. מה כבר אפשר לצפות מאוזו הנושא את שמה של אלת האהבה פרט לשלמות קסומה? 48% כהל של רגישות ונחישות, שמתעתעים ברכות של קטיפה נוזלית וחובטים בחסרי הזהירות כמו פטיש 10 ק"ג. נפלא כבר אמרתי?