יש לי חבר שמונה את ימי הסתיו בישראל לפי מדד אוגוסט. למה הכוונה? עד שמתחיל חורף גשום וקר, כזה שאין עוררין על היותו חורף, הוא נוהג לספור את הימים בסולם אוגוסט, משמע, היום, 25 באוקטובר, הוא לדידו ה- 86 באוגוסט, מניין שמשקף את תסכולו מהעובדה שהסתיו הישראלי עלול להיות לעיתים חם ולח אף מן הקיץ. ובכל זאת, הימים מתקצרים עוד לפני התזוזה המלאכותית בשעון, הערבים הופכים נעימים והלילות, תלוי כמובן באיזה חלק של הארץ, לקרירים. עבור חובבי הוויסקי יש לימים האלה רק משמעות אחת: אפשר לשלוף את הבקבוקים החומים מהארון, למזוג לכוס ונמוכה ("לואו בול" או "אולד פאשן" בז'רגון המקצועי) וליהנות. כיאה לעונת מעבר, הכללים גמישים – ולמרות שבהמלצה הבאה אני מסתכן בהדרה מקהילת אניני הטעם, החובה הראשונה במעלה שלי היא אליכם: קוביית קרח או שתיים יעשו אך טוב למשקה שנולד במערב אירופה ונלגם במדינה שבה אפילו בסוף אוקטובר לא נראה החורף אפילו בקצה טווח התחזית. כפי שיכולתם להבין , ויסקי אינו משקה אלכוהולי גרידא, אלא הלך רוח – בוגר, מתון, כזה שנשען לאחור, מניח את היד על מסעד הכורסה ולוגם מול מסך הטלוויזיה, מתוך אמונה כנה שעם כל לגימה, ייעשה הייאוש יותר נוח.