מלבד גאוות יחידה יש אחווה קולגיאלית די נדירה בקרב השלושה. שיקי הוא היינן הראשי ביקב טפרברג משנת 2002. אוליב הצטרף בשנת 2006 ובמשך מספר שנים עבדו השניים בצוותא, עד שבשנת 2016 הצטרף אליהם דני, המכונה בפי השניים "ינוקא", שטרף את הקלפים והכניס, כמו שהם אומרים, "רוח צעירה". לא שלהם חסר.
אוליב: "כמו שאת מבינה שיקי הוא הבוס. אבל בשונה מיקבים אחרים ואני תמיד אומר את זה, לפני ששיקי הוא היינן הראשי הוא גם בנאדם. ובתעשייה שלנו אין הרבה אנשים כאלה".
שיקי: "נכון שאולי מבחינת היררכיה אני היינן הראשי וזה תפקידי, אבל בסופו של דבר בתהליך העבודה אין פה מישהו שהוא מעל כולם. בכל תהליך הייצור, עשיית הבלנדים וכיוצא בזה, אנחנו עובדים בעבודת צוות מלאה. ואני לא אומר את זה רק כי אנחנו יושבים פה ביחד, אני באמת מרגיש שהתברכתי בקולגות נפלאים".
בשלב הזה של השיחה השניים מבחינים שדני עוד לא דיבר, ומעבירים ל"ילד" את רשות הדיבור, אלא שאז אוליב מתפרץ ומזכיר שהוא ושיקי לא הפסיקו להתווכח לאורך השנים, "מזל שדני הצטרף לפני ארבע שנים, כי מאז הוא מאד מאזן אותנו".
אוליב: "אין סוף ויכוחים עליו כי אני למשל לא אוהב את היין הזה בניגוד לדני".
שיקי: "אני המאזן פה".
אוליב: "אני באתי מצרפת, דני מניו יורק ושיקי מקליפורניה וכל אחד מביא את תפיסת עולמו. אני חושב שבסופו של דבר, היופי הוא שכל אחד רואה יין בצורה אחרת, ברעיון שונה. וכשכמה אנשים שונים רואים את אותו הדבר, הם מצליחים להגיע לאיזשהו איזון שהוא יותר נכון, שבסוף גם פוגע בכמה שיותר אנשים בצורה יותר רחבה ומאוזנת".
דני: "אתמול למשל אוליב ואני התווכחנו על חביות. על גודל החביות. ברוב היקב אנחנו עובדים עם חביות סטנדרטיות של 225 ליטר, אבל בשנתיים האחרונות הכנסנו גם חביות של 300 ליטר. והוויכוח היה קטן בנושא של איזה יין יתאים לאיזה גודל חבית. בסוף אוליב וויתר, אנחנו ננסה ונחליט מה יותר טוב בפועל. וזה אולי היתרון בוויכוחים, הם גורמים לנו להרבה ניסיונות ואולי רצון קטן כזה להוכיח לשני מי הוא הצודק".
אוליב: "מוטי (טפרברג) הבעלים של היקב, מעולם לא התערב במה שאנחנו עושים. יש לו דרישות מורכבות אבל הוא זרם עם כל מה שרצינו אי פעם לבדוק. כך יצא שבפעם הראשונה עשינו דבוקי, כך נוצר פטיט סירה לגאסי, פרובידנס. יש כמובן גם כישלונות בדרך".
דני: "מה שמדהים בייצור יין ולא משנה מה גודל היקב הוא שהפרטים הקטנים מאד שלא תמיד שמים לב אליהם יכולים לעשות שינוי משמעותי, כמו למשל טמפרטורת התססה, דקויות וניואנסים שצריך לשים לב אליהם והם משנים את כל היין כולו".
שיקי: "אני דווקא לא מסכים עם אוליב, אני חושב שאיכות היין מורכבת מ- 70 אחוז כרם אבל גם 30 אחוז יקב, העשייה ביקב עצמו, וללא ספק עם הגישות, הטכניקה וסטנדרט העבודה שלנו ב-2020 צפויה להיות טובה. מה גם שיש לנו כרמים חדשים ואיכותיים שלא היו בשנה שעברה. זו הפעם הראשונה שהיקב בצר בצפון רמת הגולן קברנה איכותי, חושב שהכי טוב שהיה מעולם.
אוליב: "הוא מצוין אבל לא יודע אם מעולם"
דני: "אני חושב שתמיד יהיה לדברים החדשים קהל. יש צורך ועניין".
שיקי: "קברנה פרנק לגאסי. אני מאד מחובר ליין הזה גם באופי, וגם מבחינת טביעת האצבע הזנית של הזן הזה בארץ, זה מבחינתי משהו מיוחד. מ- 2010 בערך כשהתחלנו לייצר יין זני ברמה גבוהה, קברנה פרנק הוא החביב עליי".
דני: "קשה לי לבחור בין כל הילדים שלי. ובכל זאת ולמרות שכבר דיברנו עליו פה, הפינו גרי הוא אחד החביבים עליי. הפתיע אותי מאד להצליח לייצר את היין באקלים ים תיכוני יותר, הכרם בהרי יהודה הוא באיכות מאד גבוהה, המינרליות שלו מדהימה. וכן, אני חושב שהצורך שלי לחפש דברים שונים דחף אותי לנסות לייצר את הפינו גרי בצורה קצת שונה".
שיקי: "אני רואה בזה רק יתרון, בשורה התחתונה יש ערך מוסף בעבודה המשותפת, וזו לא רק העבודה זו גם החברה והשותפות וכייף לנו מאד ללא ספק".
התרעות פיקוד העורף