בשעה 8:00 בבוקר היינו כבר אחרי הקילומטר החמישי. היה קר כמו באירופה הקלאסית, והרוח הייתה בלתי אפשרית. פתחנו את הבקבוקים והתחלנו ללגום תוך כדי ריצה כאילו אנחנו בליון, כאילו אין סגר למחרת, כאילו לא אכלתי רק תמר וחצי וכוס קפה. אחת החברות נשברה באמצע, ואני צעקתי לה שמחר כולאים אותנו ואז מה אם היא לא אכלה כלום, באיזה שהוא מקום בעולם כבר חמש אחרי הצהריים.
התרעות פיקוד העורף