אני לא אוהבת את פורים. המאמינים שבין קוראיי בוודאי יכעסו שאני כותבת כזה דבר מכיוון שביהדות מדובר במצווה אפילו גדולה יותר מיום הכיפורים. כן, כן, פעם חבר מאמין שלקח אותי לסיור קיגל וטשולנט בבני ברק (עוד לפני שחילקו אותם שם עם החיסונים) סיפר לי את זה, אחרי שהזדעזע לשמוע שאני לא מתחפשת בערך מגיל 12.
מה שמבחינתי יישאר ללא שינוי בסוף השבוע הבא של פורים, שבעצם יחל ביום רביעי וכנראה ייגמר בעוצר לילי או בסגר עד שבת, היא מצווה שאני מתעקשת להמשיך ולקיים. מצווה שנותנת לי לגיטימציה לשתות עד לא ידעה – עם פחות רגשות אשמה, ארבעה ימים ברציפות.
השנה החלטנו במסגרת המצומצמת של החגיגות (לפי ההנחיות, אפשר להירגע) להתרכז במשקה האלות, בתרופה לכל מזור, שהיא הדבר הכי קרוב לאנגליה בימים אלה שאינו מוטציה: ג'ין. נשאלה רק איזה ג'ין?
למי שג'ין הוא תרופה מידי עבורה, האופציה הנוספת היא ללכת על 'מרטיני ביטר' – שגיליתי בשבוע האחרון. תחליף לקמפרי שאני ממש לא אוהבת והרחיק ממני הרבה קוקטיילים שלא שתיתי בגללו. הביטר, הוא גרסה קצת יותר מעודנת לקמפרי (איכשהו המרירות שלו פחות מורגשת על אף שמו) ועם קצת סודה, מדובר באפריטיף מושלם בעל 25% אלכוהול בלבד. מה שלא מונע פתיחה של עוד בקבוק יין אחר כך.
התרעות פיקוד העורף