בשלוש מערכות הבחירות האחרונות ארגנתי צפייה משותפת עם חברים בתוצאות המדגם, הזמנו סושי ושתינו שבלי כאילו אנחנו בנות בניו יורק שצופות באובמה ולא בתאונת הדרכים המקומית שלנו. גם הפעם היצר המזוכיסטי שלנו לצפות במשדר כמו פקיר הודי שצועד על גחלים מנצח את הצד שלא רוצה לשמוע מהמדינה המחורבנת הזאת כלום יותר. אבל אני מכינה את עצמי או להפסד צורב או לניצחון. הפעם אם יהיה ניצחון (ובואו, זה לא קשה לדעת באיזה צד אני) אני מבטיחה לפתוח את הארגנטינאי החתיך ולהפשיר לידו סטייק, אבל רק כשאהיה בטוחה שאני לא קמה בבוקר והמדגם מתהפך לי על הראש.
התרעות פיקוד העורף