אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאַלְתִּי הֲכִי הַרְבֵּה
עַל יְדֵי הוֹרַי.
לִי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה אִכְפַּת מָה
חוֹשְׁבִים הַשְּׁכֵנִים.
הָיָה לִי חֲבָל עַל הַשְּׁכֵנִים, אוֹתָם אֲנָשִׁים
מְפֻחָדִים שֶׁמְּצִיצִים מֵאֲחוֹרֵי
הַוִּילוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם.
כָּל הַשְּׁכוּנָה הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת עַל
עַצְמָהּ
וּבִשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים לֹא הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר עַל מָה
לְהִסְתַּכֵּל.
חוּץ מִמֶּנִּי, חוֹזֵר הַבַּיְתָה שִׁכּוֹר מְאַחֵר
בַּלַּיְלָה.
"איך כל זה יהפוך לתסריט, לא ידעתי", בוקובסקי שחזר ב"הוליווד". "ידעתי רק שזאת התקופה היחידה בחיי שלא כתבתי עליה במיוחד. אני חושב שהייתי אז שפוי, שפוי כמו כל אחד אחר. וידעתי שיש עם שלם של נשמות אבודות שחיות בתוך ברים, יום, לילה, לנצח, עד המוות. אף פעם לא קראתי על העם הזה, אז החלטתי לכתוב עליו, כמו שזכרתי אותו."
כיום, שנים מאוחר יותר, מנצלת המזקקה את טכנולוגיות הסינון והזיקוק המתקדמות ביותר על מנת להמשיך ולשמר את המסורת המפוארת. בהליך היצור נעשה שימוש בוודקה על בסיס חיטה, ומים טהורים הנשאבים מהבאר הפרטית של המזקקה. המים והוודקה מתערבבים במיכלי נחושת עתיקים והם אלה שיוצרים את הטעמים ההרמוניים והמרקם הייחודי.