בשנים האחרונות עוברת תעשיית היין המקומית שינוי מבורך, ומתחדשת בזני ענבים ים תיכוניים. זנים מהם ניתן לייצר לרוב יינות קלים למדי, המתאימים לאקלים המקומי ומעניקים חוויית שתייה רעננה ומעודנת. אילו זנים נחשבים לים תיכוניים ולמה? האם הם נקראים כך בשל מיקום ארצות המקור שלהם? האם מדובר בענבים שמתאימים לכל אקלים ים תיכוני? אולי הם בכלל מתאימים לקולינריה המקומית? והאם בכל ארץ ים תיכונית סגנון היינות של אותם זנים יהיה דומה? עם תחילת הקיץ, ביררנו את הנושאים הללו עם קובי ארביב, יינן יקב רקנאטי, שנותן הרבה כבוד ליינות לבנים ולזנים ים תיכוניים.
"רוסאן ומרסאן נכנסו מבציר 2019 גם לסדרת גליל עליון, כי הבנו שלא צריך להשתמש בזנים האלה רק בקצה העליון, בקצפת, ונכון לדבר עליהם גם בסדרות בינוניות ונמוכות יותר" מסביר ארביב. "זה חלק מהותי של היקב שלנו. בפועל, הזנים האלה יודעים לחיות בהרבה אזורי גידול בצורה טובה. כרגע הרוסאן והמרסאן נמצאים בספיישל רזרב, המבוסס ברובו רוסאן, אך הם יגיעו גם ליינות בסדרות נמוכות יותר. אני מוצא שרוסאן מתאים יותר לשמש כזן מוביל באקלים שלנו, לעומת יינות עמק הרון, שם המרסאן הוא המוביל ביין. הרוסאן מביא עמו שלד של רעננות ופריכות והמרסאן מגיע כעטיפה, קצת יותר טרופי ושמנמן, פחות חומצי, עוטף ומחבק. מצד אחד יש פה עושר של פרי ומאידך אלגנטיות".
התרעות פיקוד העורף