מדינות יין קלאסיות לוקחות ברצינות את העניין האזורי. לפעמים עד לרמת השורה בכרם. בישראל, שהגבולות הגאוגרפיים שלה, איך לומר בלי לעצבן אף אחד, עדיין שנויים במחלוקת, ההגדרות האזוריות לא מעוגנת בחוקים ותקנות והן מבוססות בעיקר על נתוני היצרנים. אחת הדוגמאות לכך היא 'כרם בן זמרה', אזור איכותי ולא מאוד גדול בגליל העליון ששמו זכה להתנוסס עד לפני כמה שנים, על תוויות של עשרות תוויות שונות של יינות מקומיים. יש אומרים שבכמה מאותם יינות אכן נעשה שימוש בענבי אזור המהולל.
גם בנוגע ליינות הסדרה האזורית של יקבי כרמל, אנחנו מתבקשים לסמוך על נתוני היצרן, ולדעתי על יצרן בסדר הגודל הזה, שמגדל כרמים בכל הארץ ומטפל בהם כמו שצריך, אפשר לסמוך בעניין הזה. הסדרה שהושקה בשנת 2002 כוללת, לדברי היקב, יינות מזני ענבים שנבצרים בכרמים מצטיינים באזורי יין השונים ומביאים לידי ביטוי את אופיים של אזורי הגידול.
הסיבות לשמן נזכרנו בסדרה הוותיקה והחביבה הן שתיים: המראה החדש שלה שכולל ציורים של בעלי חיים הנמצאים באזורי הגידול השונים ועליהם קווים המדמים מפה טופוגרפית שמזכירה את הקשר בין היין לבין תבנית נוף מולדתו. ולא פחות חשוב: השקתם של כמה יינות חדשים, שנמצאים באזור הנוחות של רובנו בכל מה שקשור לאיכות, למחיר וליחס ביניהם.
התרעות פיקוד העורף