"החלטתי לנסות ללכת עם ולהרגיש בלי. בתחילה הורדנו לאט את אחוז החביות החדשות בהן היין שוהה. הצעד הבא היה לשנות את רמת הקלייה בחביות החדשות, עברנו לקלייה קלה, בה החבית כמעט לא משנה את צבעה ואין כמעט את הטעמים של הקפה, השוקולד, והטוסט, שמגיעים מחביות עם קליה בינונית ומעלה. בקלייה הקלה מקבלים תבלינים כמו הל, קנמון, אגוז מוסקט, תבלינים קצת 'שרפיים' באופיים, אבל בעיקר, בשהייה בחבית היין מקבל פוקוס, הטעמים מתחדדים, והכל נעשה יותר מורכב".
"מדובר בחומר נושם. היום מייצרים מכלים כאלה כתחליף לחביות בהתאמה מדויקת שזהה לחביות בגדלים שונים, ואז אפשר להשתמש במכל כזה ולקבל את הנשימה שאנחנו אוהבים במכלי עץ בלי העץ, בלי טעמיו, ובזול. אפשר גם לקבל מכלים לפי דרישה, שיהיו כמו חבית עץ בת שנה או שנתיים ועוד, מה שמאפשר משחקים שונים. לדוגמא, למדתי שאם אני עושה סחיטה אחרי תסיסה ומכניס את היין לנירוסטה אני מקבל מהר מאוד אלמנטים של חיזור, אבל אם אני מכניס אותם מיד לעץ, לבטון או לפלסטיק לא אגיע לשם. לכן הרבה פעמים יש לי מכלי נירוסטה פנויים ואני מעדיף על פניהם את הפלסטיק".