חייו של חובב אלכוהול בכלל ובירה בפרט, עמוסים בגאדג'טים שבמקרה הטוב עומדים בירכתי ארון במטבח או בבוידעם, ובמקרים אחרים הושלכו זה מכבר. אני מתכוון לשורה של פותחנים מתוחכמים, מעילים מקררים לבקבוקים, כוסות מוזרות – עם או בלי קשים, ובמקרה של הבירה, גם כל מני מתקני מזיגה: לא אשכח איך התלהבתי פעם ממתקן שנמכר אונליין ושהפך כל בירה מבקבוק לבירה מחבית, כלומר לא ממש – בעיקר בפעמים הראשונות עד שהחל להשתעל ולטפטף ונמסר לחובב בירה שלא חיבבתי במיוחד, כסוג של פיגוע נקמה.
נתחיל בכך שמדובר בגאדג'ט מרהיב בעיצובו: אפילו הגברת קיפניס שכבר לפני שנים מאסה בעודה שמלאו אסמיה בר ומטבחה יין ובירה ושאר מיני אלכוהול, לא התרעמה על התוספת של החבר החדש לצוות מכשירי החשמל שבמטבח. המכשיר שקיבלתי הגיע בצבע בורדו-אדמדם, התרשמתי שיש כזה גם בשחור ואולי בגוונים נוספים, לא בדקתי.
כל מי שמזג אי פעם מאחורי הבר, יודע שמלבד אכסון נכון של חבית הבירה, אורך הצינור וידו האוהבת של מוזג משקיע, יש פרמטר מרכזי חשוב אחד, לפעמים מכריע: רמת הניקיון של הצנרת. במקומות שבהם משקיעים בחובבי הבירה, הצנרת מתוחזקת היטב, מפורקת מדי פעם לצרכי ניקיון, הברמן מונחה למזוג תחילה את השארית שנותרה מהלילה הקודם בצינור, לפני שימזוג את הפיינט ללקוח הראשון ועוד. אלא שבלא מעט מקומות לא מצליחים לנקות את הצנרת כהלכתה – וכך קורה שמדי פעם אנחנו מקבלים בירה שנראית יפה, אבל מעל לראש הקצף מרחפת עננה קטנה של ארומה מעט מסריחה.
התוצאה היא בירה קרה, נהדרת, בטמפרטורה מדויקת (המכשיר לא נותן למזוג לפני הפיכת האור בו מאדום לירוק, כלומר – אפילו לא שנייה לפני הגיעו לטמפרטורת המזיגה הנכונה. יש לקחת בחשבון שבחיבור ראשון של המכשיר, עשויה הנורה להישאר אדומה למשך כמה שעות, משמע – חברו אותו לחשמל כשאתם לא נורא צמאים.
התרעות פיקוד העורף