מאז שאני זוכרת את עצמי פינטזתי שאני אפרוש לאיזו פינה בטוסקנה, שם אמצא לי איטלקי חמוד ופיסת אדמה שעליה נשתול כרמים ונייצר לעצמנו יין ונזדקן לנו שיכורים ומאושרים. על האיטלקי כבר ויתרתי כי מצאתי לי ישראלי מדהים לא פחות אבל על הפנטזיה הזו, להיות הבעלים של כרם קטן, מעולם לא וויתרתי.
יקב הרי גליל עבר מהפכה ושינוי עצום לפני כשמונה שנים כאשר החליט, בהובלתו של המנכ"לית ענת , להיות היקב הראשון שעובר כולו ליקב בר קיימא, יקב המבוסס כולו על קיימות, יקב שמקבל את האדמה עליה גדלים הכרמים, בלי להרוס אותה ואת מה שחי עליה . מה שאומר בניית מערכת חשמל סולארית על גג היקב, מערכת לטיפול במי שפכים, במקום סולר שימוש באנרגיה סולארית, דישון הכרמים בקומפוט משאריות קפה ועוד שפע של פעולות כדי לשמור על הסביבה חיה, בריאה וחיונית לאורך זמן.
חשוב להבין שזו עבודה קשה שתמיד בעשייה, לא באים בשביל היוקרה, חשוב להבין שרוב היקבים לא בתל אביב ולכן יש מחויבות לאהוב את זה מספיק כדי לנסוע לא מעט. והכי חשוב, ליזום, לבוא לראות אם המקום מתאים, לשאול, לברר אם יש תפקידים, לנצל את השזרה כקהילה יוזמת ומלאת קשרים, להתחיל מלמטה ולהבין שאולי הדרך ארוכה אבל היא מספקת מאד.