+ אני מקפיד לאכול ארוחת בוקר טובה בכל יום לפני שאני יוצא מהבית. בדרך כלל אני אוכל אחת משתי האפשרויות הבאות: או מנת אורז ומרק מיסו, שאני מאוד אוהב, או יוגורט.
+ בתיק אין לי שום חטיף, ממתק או פרי. כעיקרון אני מנסה להימנע מהרגע שהרעב מגיע באמצע היום, ולכן מקפיד על ארוחות טובות; ארוחות הבוקר בדרך כלל מחזיקות אותי לפחות עד השעה 14:00. אם קורה שאני כן מרגיש רעב, אז אני מרגיע את ההרגשה עם קפה. הרבה מאוד קפה.
+ אני מבשל רק לשני אנשים בכל ערב. הבישול שלי מתבסס בעיקר על ירקות, ורק אחר כך אני חושב על היתר. גם אם מדובר במתכונים מבוססי פחמימות כמו פסטה, תמיד יהיו הירקות נקודת המוצא. אני כמעט לא מבשל בשר, כי אני לא כל כך מוצא בו אתגר.
+ המזווה שלי מחולק לשני עולמות; הצד היפני כולל כמה סוגי מיסו, אורז, דאשי, אטריות אודון וסובה, פוריקקה ושימורים יפניים - והצד המערבי כולל פסטות מקמח מלא, סוגים של שימורי סרדינים ועגבניות. אבל המזווה האמיתי שלי הוא המקרר.
+ אני לא חוטא במתוקים או בחטיפים. אבל אני כן חוטא במילוי חוזר של הצלחת. אני מאלה ש״מיישרים את הסיר״. בגלל שאני לא מחזיק בבית נשנושים וחטיפים, אז כשאני אוכל בחוץ מה שטעים לי, אני לא מרגיש שזה חטא.
+ אני הכי אוהב להכין פתיתים. אין בזה אורז, יין, זעפרן או נקניקייה שמנה, ולמרות זאת המנה מלאה בטעם מדהים ומספקת מאוד. אני מכין אותה הרבה פעמים בארוחות הערב שלנו, אבל בכל פעם אני משתמש בירקות אחרים שמוצאים את דרכם למתכון.
+ את היום שלי אני מסיים, כמו בכל יום, בארוחת ערב גדולה, מושקעת ומלאה, וזה קורה לפני השעה 21:00. מאותו רגע אני מכניס לגוף רק פירות ואולי מוסיף כוסית וויסקי לפני השינה.
+ הטיפ התזונתי הכי טוב שקיבלתי מצריך שינוי מחשבתי, אבל עושה פלאים - לא לשתות משקאות קרים בזמן הארוחה. משקאות קרים מאיטים את תהליך העיכול, ובכך מחזקים את הרגשת הכבדות. במזרח למדתי לשתות תה חם או מרק מיסו ואימצתי את הרעיון.
התרעות פיקוד העורף