“מה את רוצה ממני?".
“לא שמעתי על זה. זה הבית של אייל".
“אה, 100%. שיהיה לך יום טוב".
“חפשי אותי בסיבוב, בסדר?".
“מה מעניין את התחת שלך?".
טוווווווו.
“רגע, רגע. הבית גם של אייל ברקוביץ', נכון?".
“נכון. אז איך את מפנה אותי מבית?".
“אז מה את רוצה ממני?".
“כן".
“אני לא צריכה לשלם שכר דירה".
“כי זה הבית של הבן שלי".
“בסדר, אז אנחנו נגיע להסדר ואנחנו נסדר את העניינים. העניינים לא הולכים ככה. הבית לא רשום על שמה רק, נכון?".
“אה, את לא יודעת? אז תבדקי לפני שאת פוסקת דברים. הדירה על שם אייל ברקוביץ' וטלי ברקוביץ'. אני משלמת את כל הארנונה, אני משלמת חשמל ומים. הבית הוא חצי־חצי, ואני לא אפנה את הבית, סליחה".
“בסדר, אבל הם עכשיו הולכים לגישור, לסדר את העניינים. אז למה שאני אשלם? למה את קובעת שאני אשלם? שאני צריכה לשלם שכר דירה?".
“אני לא אשלם אגורה. אגורה אני לא אשלם לה".
“היא לא רוצה לגשר. שתבוא לגישור, שתדבר עם אייל. אנחנו נבוא לקראתה. הכל יהיה בסדר. את לא יכולה לפנות אותי מבית שהוא גם של הבן שלי".
“לא, מה זה משנה לך? מי את בכלל שאת שואלת אותי את הדברים האלה?".
“סליחה, תגידי לי, מה שמך?".
“אני חשבתי שאת עורכת דין. אז מה פתאום את מתקשרת אלי?".
“מה את נכנסת לנכסים של אנשים? את חוצפנית".
“אני רוצה את השם שלך, המלא בבקשה. עכשיו!".
“את חוצפנית! אני גם אכניס אותך לבית משפט, גועל נפש".
“תתביישי לך. ממש בושה. חכי, אני אראה לך מה זה".
“בת זונה".
“אין תגובה".
התרעות פיקוד העורף