“תודה רבה".
“או־קיי".
“לא מכיר. שמעתי את זה מתישהו בחיי, אבל אין לי שום פרט שאני יכול לספק לך".
“לא, הם היו נשואים איזה חודשיים או שלושה, אני לא רוצה להטעות אותך".
“מה זה מעניין?"
“כן. אני זוכר שמועות כאלה. אבא שלי היה מעניין. אני לא יודע מה היו מקורות האינפורמציה של ‘העולם הזה', אין לי מושג. הייתי אז בן ארבע בערך. קשה לי לעזור לך, לצערי. שיהיה לך בהצלחה".
“אינני חושב שזה נכון לעשות".
“אני יכול להגיד לך מה עשיתי איתה באופן מסודר בבית הנשיא. כל הסיפורים הם לא לכבוד יצחק נבון ולא לכבודה".
“לא צריך הייתי להגיב. הם כתבו מה שכתבו ואנחנו המשכנו בדרכנו. אנחנו 30 שנה אחרי זה, לא קרה שום דבר".
“זה היה מזמן. אופירה ואני הכרנו עוד מבית הספר. עשינו המון דברים אחר כך במועצה לשלום הילד כשהיא הייתה אשת הנשיא ואני הייתי בתפקיד. אין לי ענין בשער הזה".
“מה יש לי לשמור? יש לי דברים חשובים יותר לשמור".
“נשארה בחיים".
“הייתי בחו"ל. אמצא דרך לנחם".
“לא מתעמת עם שער שהיה".