אפריטיבו הוא מנהג איטלקי מופלא, שבו לקראת שש בערב אנשים עוזבים את העבודה שלהם ומתנחלים בברים, מסעדות ובתי קפה לארוחה קלילה של ביסים כיפיים ודרינקים. לפעמים זו תהיה ארוחת הערב שלהם, ולפעמים רק נשנוש ודרינק, שיסמלו את ההפסקה מעמל היום והחזרה לחיים עצמם.
גם הספרדים ידועים בהנאה של אכילה ושתייה בערב המוקדם, של טאפאסים וכמה משקאות משמחי לב, ואני תמיד שואלת את עצמי - מה איתנו? למה אנחנו מעבידים את עצמנו ללא הפסקה, בוכים על יוקר המחיה, ולא מנצלים את השעות השמחות במחיר המוזל ששפע הברים והמסעדות מציעים בעיר?
לשמחתי, פה ושם מציצים להם אפריטיבו כמו ב"נורדר", בר אוכל נהדר שאספר לכם עליו בקרוב, וב"מזקל", וכמעט בכל בר תמצאו הפי-אוור שיספק לכם דרינקים במחיר מאוד מוזל וכמה ביסים ליד. אז עכשיו גם "שיינע" - אחת ממסעדות הדגים האהובות עליי - מצטרפת לחגיגות עם תפריט חדש נהדר, שמוגש מראשון עד חמישי מהשעה 18:00 ועד 19:30.

שיינע בקטנה

תפריט האפריטיבו החדש נקרא "שיינע קליינע" - שמשמעותו שיינע בקטנה - ובמזג האוויר הלח והדביק, זה בדיוק מה שאני צריכה. ארוחת ערב קלילה וכיפית. התפריט בנוי ממנות שקיימות בתפריט המקורי, לצד מנות חדשות. הרוב קטן גם בגודל וגם במחיר, וחלק מספק מנה יותר רצינית לאלו שמנצלים את המחיר המוזל כדי לאכול ארוחת ערב מוקדמת.
אז התחלנו עם שני קוקטיילים קלילים, שגם הם היו במחיר מוזל של 32 שקל - מרגריטה לימונית ומרעננת וג'ין עם ליקר סן זר'מן. זה מדהים כמה אלכוהול יותר טעים כשמתחילים לשתות אותו מוקדם (נגיד ב-12 בצהריים... רק אומרת). משם עברנו לברוסקטת בריוש של מטיאס (25 שקל), ברוסקטה של סרדינים כבושים (24 שקל) וראש סלרי (36 שקל). ראש סלרי היא מנה נפלאה של ראש סלרי אפוי ארוכות בחמאה חומה, שמוציאה מהירק הלא מוערך הזה טעמים מדהימים, אגוזיים כמעט ומתקתקים. אבל בואו רגע נדבר על המטיאס. העולם מתחלק לאלו שמכורים לדגים כבושים מלוחים ולאלו שמתעבים אותם, ואני לחלוטין מהראשונים, ואנשים שיודעים לכבוש דגים קונים אותי בביס הראשון. יש מעט מאוד אנשים שיודעים לכבוש מטיאס, הרבה הורגים אותו במליחות יתר או בשימון יתר, אבל פה, אלוהים שתשמור עליי, המטיאס של אסף השף נמס בפה כמו ממתק. הבשר של הדג מדהים ולא נעלם בתוך מליחות, וזה פשוט ביס קטן של גן עדן.
חכו, רק התחלנו. השמש עוד לא שקעה, נחלת בנימין כבר מתמלאת באנשים שיושבים לשתות דרינק של ערב, והאנרגיה בחוץ מתחילה להירגע. אנחנו כבר זוללים סשימי דג ים (42 שקל) עם עלי חזרת, פאקוס וענבים. החזרת נותנת קיק חריף בכל הביס הכיפי הזה. לשמחתי, מצאתי את סלט החסה האהוב עליי מהתפריט הרגיל בגרסה מוקטנת (38 שקל), ועדיין זו מנה ממש מכובדת - של ראשי חסה פריכים עם חתיכות של גבינת ברי ופיצוחים קלויים. כל מה שצריך הוא להחזיק "סירת" חסה כזו עם בר וקראנץ' ולתת ביס. פשוט וטעים.
אנחנו כבר החלטנו בביס הראשון שזו לא תהיה הפסקה קטנה, אלא ארוחת ערב, ולכן עברנו לשיפוד דג צלוי מושלם על יוגורט קרמי עם עגבניות שרופות מתקתקות (88 שקל), ולהמבורגר דג עסיסי, צלוי על גריל בלחמניית בריוש עם גבינת צ'דר ורוטב טרטר (68 שקל) - הביס הזה עם כוס יין, ואני מרגישה באיזה חוף ביוון.
הקינוחים אומנם לא חלק מהתפריט, אבל דיר באלאק - לא לקחת את עוגת הגבינה של המקום, שהיא תכלס לא עוגת גבינה בשום דרך, אלא יותר סופלה גבינה שנאפה בצלחת עמוקה ושמייצר ביס פלאפי אוורירי של מוס גבינה חם. לא יודעת להסביר לכם, אבל הקינוח הזה שובר אותי כל פעם מחדש.
בקיצור, ארוחה מצוינת, לא מכבידה על הבטן ולא על הכיס - כ-400 שקל לארוחה של כשבע מנות ועוד שני דרינקים. שווה ממש, וגם מאפשר לכם ליהנות מהערב שלכם מוקדם מהרגיל ולסיים אותו עם איזה פרק כיפי בנטפליקס, ועדיין ליהנות מלילה של שינה ארוכה.

ספרו לי איך היה: [email protected]
אחד העם 19 (נחלת בנימין 59), תל אביב. להזמנת מקום מראש: היכנסו לאפליקציית אונטופ