פינת ויצמן ויהודה מכבי הייתה תמיד פינה סואנת. מסעדת ההמבורגרים "וולפנייטס" שלטה שם ביד רמה, לצד פיצת "בזיליקום" שסיפקה מענה תמידי למנצ'יס לילה ולרעב של ילדים, "בוקה", שסיפקו קפה ואווירה קולית, וכמובן "רולדין", שסיפקה את הפחמימות המתוקות.
לאחרונה הפינה השתנתה משמעותית, כששני העסקים הוותיקים באזור, הפיצה וההמבורגר, חברו יחד למקום אחד שבעצם מגיש את כל המנות הכי אהובות וקלאסיות - מה שנקרא WIN WIN.
למקום החדש קוראים “קלאסיק” - מה שמרמז ישר על מה שתקבלו פה. אז אל תצפו לטרטר דג ים או סטייקים, ולא למנות מעוצבות או מוגזמות. “קלאסיק” רוצים להגיש לכם את המנות האלמותיות, הקלאסיות, שתמיד מצליחות, תמיד טעימות ותמיד עובדות. מקום שבו לא צריך לחשוש אם זה יהיה טעים או לא, כי ב”קלאסיק” יציבות היא שם העניין.
מה אוכלים?
אף על פי שחפרתי על מנות קלאסיות נטולות דרמה, מבט בתפריט - הלא קטן בכלל - מגלה לא מעט מנות שיש בהן טוויסט קטן, כגון סלט פנצ'נלה עם רוטב עגבניות מיובשות או פסטה קרבונרה עם אפונה.
פחמימות הן חלק גדול מהתפריט. הגיוני, כי הקהל ברובו הוא משפחות וחבר'ה צעירים, ולכן פחמימות חשובות פה. תמצאו פה פיצות של "בזיליקום" עם הבצק הדק המעולה שלהם ומעל שפע של תוספות, מהקלאסי ועד פיצה לבנה עם מלא גבינות ושמן כמהין, ואפילו פיצה ללא גלוטן.
בחרנו לנו בירה מהחבית, כוס יין לבן קר, והתחלנו לזלול. טעמנו כרובית צלויה נהדרת שצלו בתנור אבן עם פרמז'ן, עשבי תיבול ושקדים קלויים וטעמנו נאגטס של פרגית בציפוי קריספי, שהיה מעט עבה מדי ולכן טיפה שמנוני. הפרגית עצמה הייתה עסיסית ממש.
כמו שהפיצה היא החיבור ל"בזיליקום", ההמבורגרים הם החיבור ל"וולפנייטס". יש כמובן את הספיישל עם השום קונפי וחזה האווז או ההמבורגר המוכר שנקרא DUCK & EGGS, שמשלב ביצת עין וחזה אווז, וכמובן יש המבורגר קלאסי. הלכנו על המושחתים. בכל זאת באנו לאכול המבורגר, ואין מה לעשות - חזה אווז מוסיף את המעושנות השומנית שנותנת קיק להמבורגר וביצת עין מוסיפה רכות נוזלית לכל הביס.
קלאסיקה כבר אמרנו?
כמובן שלצד כל ההמבורגרים זללנו גם צ'יפס וטבעות בצל שמנמנות. הציפוי של טבעות הבצל היה מעט עבה מדי והיה זקוק לעוד קצת תיבול כדי להיות מושלם.
השיחוק האמיתי של הארוחה היה הפסטות. משום מה לא ציפיתי שבמקום כזה יעבדו עם פסטות טריות, וההבדל מורגש ממש. הפסטות היו מושלמות, נגיסות, לא עשויות מדי. אנחנו בחרנו בפסטה קרבונרה - כן כן, שוב עם נתחי אווז, אבל היא הייתה פשוט מנה נהדרת, מאוד עשירה, קצת כבדה, אבל ככה זה קרבונרה. אני כן יכולה לומר שהבולונז הוזמנה שם לא מעט, והיא נראתה עשירה במיוחד, וקצת התחרטנו שלא לקחנו אותה. באנו במצב רוח בשרני, אבל כמובן שיש במקום גם פסטות על בסיס שמן זית.
המנה היחידה שביאסה הייתה הקריספי צ'יקן, לאור טרנד העוף המטוגן ששוטף את העיר בשנה האחרונה, וגם על פי התיאור של המנה, הייתה בנו הציפייה לקבל לחמנייה עם נתח עבה ועסיסי של עוף באותו ציפוי קראנצ'י סטייל הנאגטס, אבל בתכלס קיבלנו שניצל דק בבגט, וחבל, כי השניצל נעלם לחלוטין. הייתי מחליפה את השניצל בנתח עבה יותר של פרגית, ואפילו את הבגט בלחמניית המבורגר כדי שתהיה יותר נוכחות למנה. מה שכן, לא הייתי נוגעת בתיבול הנהדר עם הבצל המוחמץ והאיולי חלפיניו, שהיו נהדרים.
"קלאסיק" מספקת את הסחורה, היא מקום שכיף לבוא אליו, כי המנות גדולות, קלאסיות, בלי מניירות ושואו, אלא נטו ביס כיפי ומוכר. מושלם לבילוי מהיר של חבר'ה לצד זלילה משפחתית בלי לעמוד ולבשל, או סתם כשבא לנו משהו טעים לאכול בלי להזמין שולחן. לפעמים אנחנו זקוקים למשהו מוכר, יציב ומנחם שיהיה שם, והמקום מספק את זה כמו שצריך, בשירות מעולה, ביסים טעימים ומחירים סבירים.
יהודה המכבי 53, תל אביב
ראשון-שבת 23:00-12:00, שישי 17:00-12:00
