רגע של כנות - כמטיילת לא סבלתי את הודו. אני עדיין זוכרת לשמצה את הנסיעה עם חברות, איך באמצע נפרדנו והמשכתי לבד. עד היום, 20 שנה אחרי, אני זוכרת כמה היה לי קשוח. הודו הרגישה לי כמו עולם מטורף עם אנשים לא קלים ולעתים אפילו מציקים. קשה בצורה שלא תיאמן.
שנים אחרי אני יכולה לומר שלא חזרתי להודו, אבל החוויה התעצבה כמשהו מכונן. הודו היא יבשת מטורפת עם אנשים מכל הסוגים והגישות, בהודו העזתי לעשות דברים שלא אעשה באירופה, וחוויתי התעצבות אישית. הנסיעה השאירה לי טעם רע, ולכן נמנעתי מאוכל הודי שנים רבות. כל פעם שניסיתי לאכול ארוחה הודית מלאה, ולא איזה נאן חטוף, הגוף שלי הרגיש כאילו דחפו לו לגרון עומס תבלינים, שלא יצאו לי מהגוף ימים אחרי.
שנים עברו, העולם השתנה, המטבח ההודי חזר ובענק, כששפים הודים הוציאו אותו החוצה בגרסאות מדהימות. גם כשגרתי באנגליה גיליתי אוכל הודי מדהים, וכש"מונאר" נפתחה היא הראתה לי רכות ועידון הודי שלא חוויתי מעולם. לכן, כשהייתה לי ההזדמנות להזמין משלוח מ"אינדירה" - קפצתי עליה. 
לאחרונה "אינדירה" פתחה מסעדת בת - "גאנדי", שעושה רק משלוחים. התפריט של גנדי מבוסס בחלקו על פראטה (קאטי) - סוג של לאפה דקיקה וטעימה. ואין כמו פחמימה כדי לקנות אותי, לכן עשינו משלוח שכלל מנות קלאסיות מ"אינדירה" ומ"גאנדי".
ב"גאנדי" מציעים פראטה מגולגלת עם עוף, בשר או ירקות (45-36 שקל) ומגוון נשנושים מטוגנים בצד. את הביס הראשון עשינו בקאטי קבב, נתחי טלה טחונים עם שום, ג'ינג'ר ובצל - ביס עסיסי במיוחד. הפראטה נהדרת, לא עבה ולכן לא משתלטת על הבשר. הקאטי אלו גובי - הטבעוני שממולא בכרובית ותפוחי אדמה - גם היה ביס כיפי, פשוט וטעים. דווקא העוף טיקה היה הביס הכי פחות טעים - הבשר היה מעט יבש, והפראטה הייתה חייבת עוד מריחה של משהו שיהפוך אותה לג'וסית יותר.
בגזרת הנשנושים לקחנו את הבאג'י - לביבות בצל הודיות נהדרות, שהגיעו ככדורי בצל שמנמנים וטעימים ממש. 
מסופקים עברנו לשלוש מנות חמות, שאחת מהן הייתה צ'יקן טיקה. לעומת הטיקה בגרסת הלאפה, כאן העוף היה מופלא. נתחי העוף במרינדה ההודית ניצלו בטנדורי וקיבלו מעושנות פיקנטית מופלאה. משם עברנו לביריאני בקר. מנה מנחמת בטירוף וארומתית של אורז עשיר בתבלינים ובשר, שהיה גם הבסיס שעליו שמנו את שאר המנות. 
חשוב לציין שהמנות לא מגיעות עם תוספת בצד, זה לא בולט עד שמזמינים מנה מבוססת רוטב כמו  האינדירה ספיישל - עוף ברוטב קשיו שרק חיפש משהו שיספוג אותו. אף שאהבנו את העושר והכמות של הרוטב, העוף ברוטב קשיו לא עבר את רוב האנשים בשולחן מבחינת מרקם העוף וטעמי הרוטב שהיו לא ממש קשורים. עם זאת, הפאלאק פניר היה מופלא, מפוצץ טעמים ועם רכות.
סך הכל, "אינדירה" מספקת חוויה נקודתית מאוד כיפית, די טעימה, לא כל כך זולה - בעיקר אם צריך להוסיף אורז לכל מנה. הארוחה מלאת ניחוחות וטעמים והופכת את הערב תוך דקות לדיון על הטיול שלנו אחרי הצבא ולהעלאת זיכרונות וטעמים מהעבר. 

"אינדירה" ו"גאנדי", משלוחים דרך וולט והאתר או באיסוף עצמי - שאול המלך 4, תל אביב, פתוח גם בשבת