נדב עלה ב-1 בספטמבר לכיתה ד’. הוא התחיל את השנה בסערה גדולה, והמחנכת שלחה להוריו זימון לפגישה לאחר החגים. ההורים של נדב כואבים את כאבו ומאמינים שהוא מונע מרגשי נחיתות. הוא מתקשה בלמידה, בוויסות רגשי וביצירת קשרים קרובים עם חברים.
ביטחון עצמי נמוך הינו מצב מוכר מאוד, שרבים פוגשים במהלך חייהם. כולנו יכולים להרגיש חוסר סיפוק ותחושות נחיתות - בעיקר בהשוואה לאחרים. לעתים התחושה מתחילה בהרגשה שהסביבה שופטת אותנו, תוך התעסקות מרובה באופן שבו אנחנו נתפסים ואפילו ביטול עצמי. אנשים שסובלים מפגיעה בביטחון העצמי חשופים ורגישים לביקורת ועלבון.
כולנו, צעירים ומבוגרים, עסוקים במידה זו או אחרת בהשוואה חברתית. מעבר לרמה מסוימת, עיסוק זה עלול להיות הרסני. כולנו מעדיפים לקבל תגובות מעודדות מאשר ביקורת. ילד שקשה לו בלימודים ומקבל ציון נמוך מיד משווה עצמו לחבר שקיבל ציון גבוה. זה יכול לפגוע ולהרוס, כי באותו רגע הילד שוכח זמנית את מעלותיו. 
אחד הדברים שמזינים ביטחון עצמי נמוך הינו פרשנות שלילית למצבים: “ניצחנו במשחק כי הם היו גרועים”, לעומת “ניצחנו כי היינו מעולים”. 
מחקרים מראים שלמשפחה, ולהורים בפרט, יש השפעה של כ-80% על ההתפתחות של הילד. גם אנו ההורים מרגישים טוב עם עצמנו כאשר אנו חשים בטוחים. הורים שמרגישים טוב עם עצמם, יוכלו להעביר את תחושותיהם ולשמש מודל חיקוי לילדיהם. בעזרת חיזוק ההערכה העצמית שלנו נוכל להרגיש על בשרנו את הקושי לעומת ה”פרס” שמגיע עם עבודה אישית בנושא.
דימוי עצמי, הערכה עצמית וביטחון עצמי - מדובר בתכונות ובדימויים שהאדם מייחס לעצמו. האם האדם רואה עצמו באור חיובי או שלילי, ובאיזו מידה? כיצד הוא שופט ומתייחס לתכונותיו - האם התכונות שהוא חושב שיש לו הן חיוביות או שליליות? האם הוא מקבל ומכבד את עצמו, ואת הזכות הבסיסית להיות בעולם כפי שהוא? ועד כמה הילד חושב שהוא מסוגל - האם ההורים שלו נותנים לו להתנסות, או מעבירים אליו מסר שלא יצליח?
ביטחון עצמי – הכוונה היא לאמונה של אדם ביכולתו להצליח במה שהוא עושה, בבחירות שלו ובבחירת הדרך שלו. אם אנו רוצים לשפר את הביטחון העצמי שלנו ושל ילדנו, כדאי שנוריד ביקורת עצמית ונחזק את  ההסתכלות האישית שלנו על עצמנו ועל אחרים. אנשים בעלי ביטחון עצמי יכולים לבצע דברים טוב יותר, מתרוממים מהר יותר מכישלונות, מעזים יותר, ובאופן כללי מאושרים יותר. 
ילד נולד לתוך מערכת משפחתית. תפיסת העולם שלו נתפסת על פי החוויות שהוא צובר בילדותו. אם ניתן לו תחושה שהוא אהוב, בעל יכולת, משמעותי ונחוץ, אנחנו כבר מציידים אותו ב”מגן” מפני קשיי העולם. הורים רבים מבינים שהפסקול הביקורתי שאותו הם חוו בילדותם ואותו הם משמיעים לילדם הוא בעייתי. ילדים מרגישים אותנטיות. ילד קורא בין השורות מה אתה חושב עליו. לכן מחמאות מוגזמות ולא מותאמות דינן כביקורת לא פוסקת. הבשורה הטובה: אפשר לחזק את עצמנו בכל שלב בחיים.

אז איך מתחילים? 

לאנשים שונים יש תכונות שונות, ולכן לא תמיד ילדנו יחזיק באותם ערכים ובנקודות מבט זהות לאלו שיש לנו. אם הם לא, כדאי להיות מודעים לפער בין הפנטזיה למציאות, ומה זה מעורר אצלנו. 
כמו כן, יש לתת פרשנויות אחרות לאירועים מורכבים, אשר יחזקו את הביטחון ולא יורידו אותו. 
רגשות - כל תחושה ורגש הם לגיטימיים, גם אם הם לא נעימים או לא קלים. אין רגשות יפים או לא יפים. אם ניתן מקום לקנאה, כעס, עצב, פגיעות ופחד, נעזור לילד להכיל את התחושה שזה בסדר, שהוא טוב, שמותר לו להרגיש רגשות כאלו. שהוא אהוב גם כשהוא מתנהג כך. 
עצמאות - עזרו לילדים לפתח עצמאות מגיל צעיר. קבעו איתו ביחד מטרות, וחשבו איתו כיצד הוא ישיג אותן. אם הוא לא עמד במטרות, למדו אותו שאחריות היא ההפך מקורבנות, כך שבמקום לשקוע הוא יקום וינסה שוב. 
חיזוק תחושת השייכות - שאלו אותו מה הוא חושב על נושאים שונים, בדקו את דעתו. העלו שאלות אקטואליות וערכיות ברוחות הערב, ותנו לילדכם להביע דעה. הכוונה היא לא להסכים לכל עצה שיציע, אבל שירגיש שקולו נשמע. 
הדדיות - יש ללמוד התחשבות וראיית האחר. אנחנו לא רק נותני שירותים, אלא הילד הוא חלק מהתא המשפחתי. דרשו מילדכם להתנהג בכבוד והדדיות לאחרים. שיתוף פעולה ומערכות יחסים טובות מחזקות את הביטחון העצמי. 
ראייה לעתיד - בגיל ההתבגרות אנו רואים מתבגרים שעסוקים הרבה בלתפוס מקום בעולם ולהבין איך הם משתלבים. השוואות מול אחרים מייצרות תחושות ערך עצמי נמוך. כדאי לנו לדבר איתם באופן פתוח על קריירה ותחומי עניין, ועל הדרך שבה הם יוכלו להשתלב בעולם.
בחירה ומסוגלות - בחירה מאפשרת תחושת שליטה. שליטה עצמית ומשמעת מחזקות הערכה עצמית. ילדים שמרגישים שיש להם בחירה הופכים להיות לשותפים ולא למתנגדים. מסוגלות היא בפשטות - היכולת להצליח. כל הצלחה נרשמת אצלנו כמשהו חיובי ומעצימה אותנו. תנו לילד אפשרות להתאמץ ולהצליח, החל ממשימות קטנות ועד גדולות. 
רשתות חברתיות - ילדים חווים סלבס כדמויות חיקוי. הם יוצרים אידיאליזציה לעולמם של המפורסמים. הבהירו לילדים שהם רואים רק צד אחד ואשלייתי ברשת, ושלכל האנשים יש רגעים של חוסר הצלחה.