במפגש הראשון הביעו הוריה של נויה דאגה משותפת. "נויה חסרת ביטחון עצמי, לפני כל מבחן היא אומרת שתיכשל, לפני כל מסיבה כיתתית היא בטוחה שלא יזמינו אותה. היא בכלל לא רואה כמה שהיא יפה ואהובה על ידי חברותיה". תחושת הערך העצמי של נויה יכולה להשתפר על ידי חיזוק הביטחון העצמי, שייתן לה תחושת מסוגלות להתמודד עם קשיי החיים.
מחקרים מראים שלמשפחה יש כ-80% השפעה על התפתחות הילד, לכן גם אנו כהורים נתרום רבות לתחושת הביטחון העצמי של ילדינו. הורים שמרגישים טוב עם עצמם, יוכלו להעביר את תחושותיהם ולשמש מודל חיקוי לילדיהם. 
נעשה מעט סדר במונחים הבאים : דימוי עצמי, ביטחון עצמי, הערכה עצמית. 
דימוי עצמי - התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. האם האדם רואה עצמו באור חיובי או שלילי, ובאיזו מידה. הדימוי העצמי פעמים רבות יתגבש על ידי הערות של הסביבה הקרובה, ובעיקר המשפחה. יכולה להיות רשימת תכונות שאני מייחס לעצמי. "אני מצחיקה", "אני רגיש". אם נשאל את עצמנו או את ילדינו: "איך אחרים רואים אותי?", נוכל לקבל אומדן לדימוי העצמי.
הערכה עצמית - כיצד האדם שופט ומתייחס לעצמו. האם התכונות שהוא חושב שיש לו הן חיוביות או שליליות. הערכה עצמית מתקשרת לקבלה וכבוד ל"עצמי". הזכות הבסיסית שלי להיות בעולם כפי שאני. כמה אני חושב שאני מסוגל, האם ההורים שלי נותנים לי להתנסות, או שמעבירים אליי מסר שלא אצליח.
ביטחון עצמי - אמונה של אדם ביכולתו להצליח במה שהוא עושה, בבחירות שלו ובבחירת הדרך שלו. אם אנו רוצים לשפר את הביטחון העצמי שלנו ושל ילדינו, עלינו לשפר את ההסתכלות האישית שלנו על עצמנו ועל אחרים. אנשים בעלי ביטחון עצמי יכולים לבצע דברים טוב יותר, מתרוממים מהר יותר מכישלונות, מעזים יותר, ובאופן כללי מאושרים יותר. 
תפיסת העולם של מבוגר מתגבשת על פי החוויות שהוא צובר בילדותו. אם ניתן לילד תחושה שהוא אהוב, בעל יכולת, משמעותי ונחוץ, אנחנו כבר מציידים אותו ב"מגן" מפני קשיי העולם. הורים רבים מבינים שהפסקול הביקורתי שאותו הם חוו בילדותם ושאותו הם משמיעים לילדם הוא בעייתי. ילדים מזהים אותנטיות, ילד קורא בין השורות מה אתה חושב עליו. לכן, מחמאות מוגזמות ולא מותאמות דינן כביקורת לא פוסקת. הבשורה הטובה: אפשר לחזק את עצמנו בכל שלב בחיים, אם רק נבין כיצד זה ירים אותנו. 

אז איך מתחילים? 

התחילו בהכנת רשימה כתובה של כל התכונות שאתם מעריכים אצל ילדיכם, אילו כלים יש להם להתמודדות בעולם. הכינו רשימה נוספת, ובה התכונות של ילדיכם המעוררות אצלכם ביקורת כלפיהם. נסו לראות את מי זה מזכיר לכם, בדקו אם הרשימה השלילית גדולה מהחיובית. 
רגשות - כל תחושה ורגש הם לגיטימיים, גם אם הם לא נעימים או לא קלים. אם ניתן מקום לקנאה, כעס, עצב ופחד, נעזור לילד להכיל את התחושה שזה בסדר, שהוא טוב, שמותר לו להרגיש רגשות כאלו ושהוא אהוב גם כשהוא מתנהג כך. 
עצמאות - עזרו לילדים לפתח עצמאות מגיל צעיר. קבעו ביחד מטרות, וחשבו איתם כיצד ישיגו אותן. למדו אותם איך מתמודדים עם מטרות שלא הושגו. במקום להאשים את העולם ואת האחרים במצבנו, נראה מה אנו יכולים לעשות כדי ליצור שינוי.
חיזוק תחושת השייכות - שאלו אותם מה הם חושבים על נושאים שונים. לא חייבים להסכים לכל עצה שיציעו, אבל שירגישו שקולם נשמע.
הדדיות - התחשבות וראיית האחר. 
אנחנו לא רק נותני שירותים, אלא הילדים הם חלק מהתא המשפחתי. כדאי שיתקשרו להגיד שבת שלום לסבא וסבתא, ודרשו מהם להתנהג בכבוד ובהדדיות לאחרים. שיתוף פעולה ומערכות יחסים טובות מחזקות את הביטחון העצמי. 
ראייה לעתיד - השוואות מול אחרים מייצרות תחושות ערך עצמי נמוך. עיסוק בעתיד, "מה אהיה", "מה אעשה" - מלחיץ ומוריד. כדאי שילדינו יוכלו לדמיין עצמם עושים משהו מעצים ומחזק, ואנו יכולים לדבר איתם באופן פתוח על קריירה ותחומי עניין. העולם מתקדם מהר, ואכן דברים רבים אפשריים עבורם. גם בילוי עם מבוגרים במשפחה יכול לתת הצצה אל ניסיון והשקפת עולם אחרת. 
בחירה ומסוגלות - ילדים שמרגישים שיש להם בחירה הופכים לשותפים ולא למתנגדים. מסוגלות היא בפשטות היכולת להצליח. כל הצלחה נרשמת אצלנו כמשהו חיובי, ומעצימה אותנו. תנו להם אפשרות להתאמץ ולהצליח - החל ממשימות קטנות ועד לגדולות. חשוב ללמד התמדה, יצירתיות וספורטיביות. פרגנו לעצמכם על הצלחות ועזרו להם לפרגן לעצמם. 
רשתות חברתיות - ילדים יוצרים אידיאליזציה לגבי עולמם של המפורסמים, וחושבים שסטנדרטים של יופי, כישרון והצלחה הם משהו שצריך ליישר איתו קו. 
מחקר ישראלי מהשנה האחרונה הוכיח ש-15 דקות ברשתות החברתיות עלולות לגרום לדיכאון ולערך עצמי נמוך. הבהירו לילדים שהם רואים ברשת רק צד אחד, אשלייתי, ושלכל האנשים יש רגעים של חוסר הצלחה. הסבירו להם שאיכות הקשר עם חברים אמיתיים, לא וירטואליים, תחזק אותם.