כהורים אנו רוצים שתהיה אווירה טובה בבית, ושהילדים יסתדרו אחד עם השני. עם זאת, לעתים אנו עושים דברים שגורמים לקנאה לבעור בין ילדינו. בהיסטוריה האנושית סיפורי קנאת אחים שזורים עוד מימי האבות. דוגמאות למתחים בין אחים ואחיות - קין הרג את הבל, עשו חושב להרוג את יעקב, לאה ורחל מתחרות על לבו של יעקב. נדמה כי הסיפור של יוסף ואחיו הוא המשמעותי מכולם ורלוונטי לענייננו, כי יעקב העדיף את יוסף על אחיו - מה שגרם לקנאת האחים ולרצון שלהם להרגו.
אחים הם לרוב אלה שיבלו יחד את הזמן הארוך ביותר מהולדתם ועד מותם. "להרוויח" אח או אחות שיש לנו איתם קשר משמעותי וקרוב, זו מתנה לכל החיים. חשוב שההורים לא ייצרו, לפחות לא בצורה מודעת, תחרותיות וקנאה מיותרת.
לא פעם המריבות האלה מכניסות הביתה אווירה כללית מתוחה וכעוסה. אנחנו חוזרים מהעבודה ונכנסים לתוך מריבה קולנית, ובסוף היום אנחנו יכולים למצוא עצמנו מותשים. אנחנו יכולים גם לפקפק במסוגלות ההורית שלנו, מאחר שלא הצלחנו לעזור לאחים להיות בקשר קרוב.

ללמוד איך לריב

מריבות בין אחים הן חלק מהתהליך הטבעי של התבגרות. גם בטבע גורים נלחמים זה בזה על מנת לבחון את כוחם הפיזי ולהתאמן על דומיננטיות. מה שמשמעותי זה כיצד הם רבים, איך נפתר הריב ומהו החלק שלנו ההורים. ילדים רבים מסיבות שונות, למשל - מי יושב מקדימה ברכב, או מי לוקח את משולש הפיצה הראשון.
ניקח בית ישראלי ממוצע שבו ההורים עסוקים, וכאשר הם חוזרים הביתה ו"נכנסים" לתוך מריבת אחים הם עוצרים הכל ומתייחסים לילדים. תשומת לב הינה גורם משמעותי במריבות. הילד שידו על העליונה מקבל נזיפה ותדמית "רעה" אצל ההורה, ואילו את הילד שיצא נפסד מנחמים. זה גם יכול לקבע תפקידים בקרב האחים, כמו התוקפן/החלש/המקניט. היו ערניים לא לקבע ולתייג את ילדיכם.
מגיל צעיר אנו מעודדים את ילדינו ואומרים להם - עמדו על שלכם, השיגו מה שאתם רוצים. במריבות עם האחים הם מתאמנים בחלל בטוח על משימה זו, ולעתים מרגישים שהיא צולחת ושהם אכן השיגו את מטרתם.
פעמים רבות אנו מוצאים עצמנו כועסים בגלל משהו אחד (הפקק בכביש, הקולגה בעבודה, בן הזוג) - ומוציאים את זה על מישהו אחר. גם ילדינו לעתים פורקים מתחים על ידי מריבות משותפות.
זכרו שבמהלך ההתבגרות המערכת ההורמונלית, הקוגניטיבית, הרגשית והפיזית נמצאת בהבשלה. פעמים רבות ילדינו מתקשים לווסת רגשות ותגובות, ופה נכנסים המקום והתפקיד שלנו כהורים.
התפקיד שלנו כהורים הוא לעזור לילדים להתמודד עם המריבות ביניהם, ולכן אנחנו לא מתערבים - אבל גם לא יושבים בצד. עלינו לתווך את המריבות, כלומר: ללמד את הילדים שלנו איך לריב נכון.
אנחנו רוצים ללמד אותם להיות אמפטיים, להיות מסוגלים לראות את הצד השני, לווסת רגשות של קנאה וכעס, לנהל משא ומתן, לעמוד על שלהם, וכמובן להתנצל ולסלוח.
זאת נוכל לעשות על ידי כך שנעודד אותם, כאשר המצב נרגע, לבדוק איך הפעולות שלהם משפיעות זה על זה. לקחת אחריות על החלק שלהם, מהי התוצאה שהם רוצים להשיג וכיצד להשיגה. מיומנות ריב עם האחים תבוא לידי ביטוי במריבות גם מחוץ לבית.
באמצעות פסיכודרמה ניתן להשיב את האחים בכיסאות ולבצע “חילוף תפקידים” - כל אחד מהם ידבר את האחר וינסה להיכנס לנעליו. ניתן להדפיס מהרשת כרטיסיות של סיטואציות משפחתיות ולייצר משחק, שבו כל אחד מציג בפנטומימה את הסיטואציה, ואז לנהל שיח.
כדאי לשים זרקור על חיבור בין האחים. אפשר גם ללכת לחדר בריחה משותף, לעבוד על פרויקטים ביתיים, ולזכור: מה שנשים עליו זרקור - יגדל.