אחרי שאושר השלב הראשון של פרויקט המגורים על שטח בסיס סירקין המיתולוגי, יקיימו ביום שלישי הבא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והעירייה אירוע הצדעה מיוחד בסימן פרידה ממחנה סירקין, שבמרכזו דגש על חשיבות השימור של מבנים מרכזיים במחנה. האירוע יתקיים ב-25 ביולי בין השעות 21:30-16:00 בהיכל התרבות בעיר והכניסה תהיה חופשית. 

המחנה, שהתפנה לאחרונה היה בסיסן של מיטב היחידות בצה"ל, בהן הסיירות המיוחדות, חיל האוויר, בית הספר לקצינים בה"ד 1, חיל המודיעין ובעיקר סיירת מטכ"ל. הוא נבנה על ידי הבריטים בשנת 1941 ושירת את חיל האוויר הבריטי (RAF) במהלך מלחמת העולם השנייה, עד עזיבת הבריטים את ארץ ישראל במאי 1948. בשנים שלפני קום המדינה, ביצעו המחתרות היהודיות מספר פעולות נגד המחנה, שהידועה בהן היא "ליל המטוסים". ב- 25 בפברואר 1946 תקפו לוחמי אצ"ל ולח"י שלושה שדות תעופה בריטיים - סירקין, לוד וקסטינה. לוחמי הלח"י הצליחו לחדור לשדה סירקין, להשמיד שמונה מטוסים ולחזור בשלום לבסיסם.

במאי 1948 כבשו לוחמי ההגנה בפיקודו של יוסף מילר את הבסיס. בינואר 1950 נוסד בסירקין בית הספר לטיסה של חיל האוויר, וקורסי הטיס התקיימו בו עד לינואר 1955. בחמש שנות פעילותו, נקרא המחנה "כנף 12 - בסיס אלון", על שמו של סא"ל מרדכי (מודי) אלון, מפקדה הראשון של טייסת 101 ומבכירי חיל האוויר בימיו הראשונים, שנפל ב-16 באוקטובר 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות. 

בין השנים 1968-1955 פעל במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1, ובמקביל - המשיך בית הספר לטיסה להשתמש בשדה לאימוני טיס של חניכי הקורס בתחילת דרכם. אבל עם כל הכבוד לחיל האוויר ולבית הספר לקצינים, מחנה סירקין מזוהה בעיקר עם סיירת מטכ"ל, שהוקמה ב-1957 ובחרה במחנה הגדול, הגדוש בסככות מטוסים ריקות, כבסיס הקבע שלה. במשך עשרות שנות פעילותה של הסיירת במקום, היה סירקין ביתם של מי שהמשיכו לתפקידים הבכירים ביותר בציבוריות הישראלית.

נוסף על סיירת מטכ"ל, שימש המחנה גם בסיס למספר יחידות עילית של חיל ההנדסה, שאוגדו בשנת 1995 ליחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות), וכן ל"עוקץ" - יחידת הכלבנים של צה"ל. במהלך שנות ה-2000 החל תהליך פינוי הבסיס, כחלק מהתוכנית הכוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה.  

לפני כשש שנים וחצי, במהלך פברואר 2017, אישר מנהל התכנון במשרד הפנים תוכנית לבניית כ-12 אלף יחידות דיור בשטח המחנה. בינואר 2018 הגישה המועצה לשימור אתרים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) חוות דעת לשימור מחנה סירקין. לדברי מנהלת מחוז מרכז דאז, טל בן נון גלז: "תכנון השכונה (שהיא עיר) יכול להיות משהו סתמי וחסר כל אופי וייחוד, עוד פרבר שכל הרחובות בו דומים זה לזה... או שהוא יכול לעשות מעשה ולהישען על ההיסטוריה - ליצור מקום בעל משמעות, כזה שנשען על הזיכרון, בתוואי רחובות שעוקב אחר מסלולי ההמראה. חשוב לשמר את זיכרון המקום בתכנון שטחים ירוקים ופתוחים סביב המבנים החשובים לשימור, ולייעד את המבנים לשימור לצרכים תכנוניים של השכונות, שיעניקו להן אופי וזהות".

על פי התוכנית של המרכז לשימור אתרים, במסגרת פיתוח המתחם ישומרו כ-20 ממבנים מרכזיים בו, שחלקם ישמשו לצרכי ציבור והאחרים ישולבו במרחב. גם הדרך ההיסטורית העוברת בשטח המחנה אמורה להשתלב בשטחים הציבוריים הפתוחים של הרובע החדש. ראש העירייה רמי גרינברג: "פתח תקווה, אם המושבות, עיר עם עבר מפואר, הווה מבטיח ועתיד מזהיר, ממשיכה להתפתח בכל התחומים. זאת, בעיקר בזכות ההיסטוריה שלנו. לכן, אנחנו נותנים ביטוי משמעותי להיסטוריה, מתוך ידיעה שהחיבור למורשת יאפשר לעיר לצמוח בצורה משמעותית יותר".

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים אל"מ במיל' עמרי שלמון: "בתוך הפיתוח המואץ בישראל של תשתיות, בנייה רוויה ואזורי תעשייה, חובה עלינו שלא להזניח את המרחב ההיסטורי, ממנו נובעת המחויבות לשמרו. למהלך בין המבנים ההיסטוריים של מחנה סירקין מזומנת חוויה מיוחדת במינה - סיפור מורשתה של המדינה בשנותיה הראשונות, במיוחד המורשת הביטחונית והצה״לית, שאין משמעותית ממנה באתוס הציוני". 

מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים מיכל הלוי-בר הוסיפה: "מאז הקמת מחנה סירקין, עברו כ-80 שנה. לכנס קראנו "סירקין הגיע לגבורות", גם משום גילו של המחנה, גם בזכות מעשי הגבורה שהתחוללו כאן, חלקם מהסודיים בדברי ימי מדינת ישראל, וגם לכבוד גיבוריהם, שכבר חצו את גיל 80. כל אלה, מציתים את הדמיון באשר לאפשרויות שימור מבני המחנה ושילובם בהקמת השכונה החדשה - מסוג האוצרות הנדירים שנופלים לידינו, ושיש לשמור עליהם מכל משמר".