אביו אבי סיפר בדמעות כי "אור היה הבן הקטן במשפחה. אמו נפטרה כשהוא היה בן שנה וארבעה חודשים. חינכתי אותו לבד, דאגתי לו, עשיתי כל מה שאבא יכול לעשות. עשיתי הכל למענו. ילד שלא ידע מה זה אמא. הוא התעקש להתגייס לקרבי, אמרתי לו 'אני לא אמנע ממך'. הייתה לו אפשרות לא להתגייס אבל הוא רצה להתגייס, להיות פייטר. הוא היה חייל מובחר, אהבו אותו".
על השיחה האחרונה עם בנו סיפר האב אבי: "ביום חמישי דיברתי איתו, רציתי להקפיץ לו אוכל לבסיס כי הוא אמר שאין להם מה לאכול בבסיס. בת זוגי, בתי וחברתו של אור, אסנת, הכינו לו דברים. בבוקר שבת הוא דיבר איתי, אמר לי שיש טילים. אמרתי לו שיעדכן אותי, וזו הייתה השיחה האחרונה שלנו. אחר כך הוא דיבר עם חברתו ואמר לה שיש טילים מעליו ושהוא הולך למות. מאז לא שמענו ממנו, ניסינו להתקשר ואין מענה. אתמול בבוקר הגיעו הביתה נציגים מצה"ל, ובישרו לנו שהוא נהרג".
"הוא היה ילד אהוב, העניק לי אהבה, עזר לי ועזרתי לו. היינו חברים טובים. היו לו תוכניות לעתיד. הוא עזר לכל אחד, ילד של נתינה. הוא היה אמור להשתחרר בעוד חודש", אמר בקול חנוק.
סתיו, אחותו בת ה-28 של אור סיפרה, כי אחיה כל הזמן דאג לאביה ולאחיה. "הוא תמיד דאג שאהיה שמחה. רצה שניקח קורס באנגלית ביחד. הוא היה הלב של הבית, החבר הכי טוב שלי. היינו חולקים סודות, הוא היה מספר לי הכל".
"סיפרו לנו ש-400 מחבלים הסתערו עליהם, ושאור נפל ראשון. אחריו נפל המפקד שלו", הוסיפה.
יהודית, סבתו של אור, סיפרה שהוא היה נכד מקסים שהתגעגע לאוכל של סבתא. המילים האחרונות שלו אליי היו שהכל יהיה בסדר ושהוא אוהב אותי מאוד. הוא ממש נפרד מאיתנו בעצם".
התרעות פיקוד העורף